המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לי דבר צור ישראל" - אלי דבר וצוה צור ישראל שאהיה מושל באדם בישראל שנקראו אדם שנאמר (יחזקאל לד לא) אדם אתם (יבמות סא א) ואהיה צדיק מושל וירא אלהים ורבותינו (מועד קטן טז ב) פירשוהו בלשון אחר אמר דוד אלהי ישראל לי דבר אלי דבר צור ישראל מושל באדם אני ומי מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה אבל לפי ישוב המקראות הראשון הוא פשוטו של מקרא
"אמר". עתה התחיל נבואה עתידה שנאמר לו מאת ה' על מלכות זרעו, ותתקיים לימות המשיח, וכעין דוגמא היה במלכות שלמה מעין העתיד. ופירושו, "ה'", מצד שהוא "אלהי ישראל" ומשגיח עליהם, "אמר". ומפרש, "לי דבר צור ישראל", שדבר זה באורך (שזה א' מן ההבדלים בין דבור ואמירה), שהדבור הוא באורך וכל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור פי' בשביל, ור"ל שדבר בשבילי, שעתיד לעמוד "מושל באדם", ר"ל המשיח יהיה לו ב' מדרגות, א] שימשול "באדם" בכלל, שכל בני אדם ישמעון אליו. ב] שיהיה "צדיק מושל יראת אלהים", שמצד שינוח עליו רוח דעת ויראת אלהים, ימשול על עצמו לעמוד בצדקתו, ובכח זה שימשול על עצמו ימשול על האדם בכלל, באופן שיראת אלהים היא תהיה המושלת אז, וכמ"ש החבר להכוזר שהמולך על עצמו הוא הראוי למלוך על הכלל:
