• לדף התרגום על כל הפרק •

כשאדם עולה ומתקדם בעבודת ה', הוא נתקל פעמים רבות בשאלה - במה להשקיע, מה סדר העדיפויות הנכון? הפסוק הבא נותן רמז:

(ירמיהו ז כג): "כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר: שמעו בקולי, והייתי לכם לאלהים, ואתם תהיו לי לעם, והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם, למען ייטב לכם"

הפסוק נאמר בתקופה שבה היה נביא שיכל להדריך את בני ישראל באופן ישיר, אך ייתכן שאפשר להסיק מכאן מסקנות גם לימינו.

1. ייתכן שהמילים "לְמַעַן יִיטַב לָכֶם" רומזות לכך, שהאדם צריך לקיים קודם-כל את המצוות שמיטיבות עמו: אם הוא רואה שהשקעה בתחום מסויים מיטיבה איתו - הוא יכול אולי להסיק שזה הכיוון הנכון שהוא צריך להתקדם בו (אראל, ע"פ יעל).

כמובן, צריך לזכור גם את תחילת המשפט "וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם": הפסוק מתייחס רק לאדם שהמטרה שלו היא באמת לקיים את מצוות ה' רק שהוא מתלבט באיזו דרך להתקדם; לא למי שמחפש תירוצים להקל על עצמו.

2. אולם, המילה " למען " לא תמיד מציינת תכלית. זו אחת הדוגמאות. דוגמא אחרת היא (שמות כג): "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת, למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר". האמנם הסיבה היחידה לשבת היא כדי שהחמור והשור ינוחו? יש מאמר ב"שמעתין" שדן בפירושים שונים למילה למען בדוגמאות כאלו. הוא דן בפסוק דומה רעיונית לפסוק שלנו: "ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות, למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר ה' אלהי אבתיכם נתן לכם". האם יש לקיים את המצוות בשביל שכר? הרי אנטיגונוס איש סוכו אומר: " "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס" ". אני לא זוכר בדיוק איך הוא מסביר את זה, אבל נראה לי שהוא טוען שיש לקרוא את הפסוק אחרת, כך שהטוב שיבוא הוא לא התכלית של שמירת המצוות אלא מסייע לה. אם אני אזכור אני אבדוק מה בדיוק הוא כתב ואפרסם כאן (דוד צוראל).