המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"גפין ארבע וגו' וארבעה ראשין" - הם ד' מושלים שחלק להם אלכסנדרוס מוקדון במותו את מלכותו כמו שכתוב בספר יוסף בן גוריון שהחיה הזאת השלישית היא מלכות אנטיוכוס ונקרא נמר על שם שהיתה גוזרת גזרות על ישראל מנומרות ומשונות זו מזו
"ושלטן יהב לה" - וממשלה נתנה לה
"באתר" - אחר זה רואה הייתי והנה אחרת עולה כנמר ועל גופה ארבע כנפים כשל עוף וארבע ראשים היו להחיה ההיא וממשלה ניתן לה והוא מרמז על מלכות יון ע"ש שגזרו גזרות על ישראל משונות זו מזו כנמר הזה המנומר בחברבורות משונות וגפין ארבע וארבעה ראשין ירמז שאחרי מות אלכסנדרוס מוקדון מלך יון נחלקה מלכותו לארבע מלכיות והם רומא ומצרים וא"י ופרס
" באתר דנא חזא הוית וארו אחרי כנמר", הוא מלכות יון, והנמר הוא ממין אריה ועז פנים יותר ממנו, כן אלכסנדר מוקדון היה חזק ועז פנים יותר מכולם, "ולו גפין ארבע די עוף על גביה", כי גם אלכסנדר עף לארבע רוחות העולם כעוף השמים בזמן מועט לכבוש את כל ארבע רוחות הישוב, "וארבעה ראשין לחיותא," כי אחרי מותו נחלקה מלכותו לד' ראשים כמ"ש עוד לקמן [ח' כ"ב] ארבע מלכיות מגוי תעמודנה," ושלטן יהב לה," אבל לה בעצמה שהוא אלכסנדר ניתן שלטון על כל הד' ראשים, כי רק אחרי מותו נתפרדו לארבעה אבל בחיה עצמה היו כולם בחיה אחת:
