המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ועתה" - ואף כי הוא משגיח אבל עתה כאשר ירבו רשעים ואין מי יאמר איה אלוה עושי וגו' לזה הסיר פניו והסתירו ועשה עצמו כאלו לא ידע ולא ישגיח באנשי הדור ההוא בעבור כי נתרבה מאד הרשע באין מכלים ואף הצדיק לא יקבל החסד על כי לא מיחה
"ועתה כי אין", ובאשר ראה ה' כי אין דין בארץ, ואתה לא עשית שליחותך לבער כל עושי רשעה, וכלל הקיבוץ ג"כ לא התחברו להשמידם, לכן "פקד אפו", לכן התחברו השודדים והם מחריבים את הערים ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה, ולכן באו השודדים גם עליך שהם השבא והכשדים ושללו את כל אשר לך, שאם היית מבער עושי רשעה לא היו יכולים להרים ראש נגדך, "ולא ידע", ובכל זה לא ידע איוב שזה עונש השגחיי מה' על שלא עשה משפט לטובת כלל הקיבוץ המדיני, לכן "(פקד אפו) בפש מאד", לכן התרבה החרון אף עליו ונהרגו גם בניו והוכה ביסורים:
ביאור המילות
"כי אין", הדין, לכן פקד אפו. ועל שלא ידע, פקד אפו "בפש", מענין ריבוי, כמו ופשו פרשיו:
