מ"ג איוב לה טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לה · טז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיוב הבל יפצה פיהו בבלי דעת מלין יכבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהוּ בִּבְלִי דַעַת מִלִּין יַכְבִּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֭אִיּוֹב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ
  בִּבְלִי־דַ֗֝עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יכביר" - ל' מאד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואיוב", ובכ"ז איוב עדיין אינו מרגיש, ועדיין "הבל יפצה פיהו ויכביר מלין בבלי דעת", וכמ"ש ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב, והיה לו לשום על לב שכל מה שהגיע עליו היה הוא הסבה לזה, שמה ששדדו את נכסיו היה מפני שלא בער אותם מן הארץ, והריגת בניו היה על שלא שם על לב לשוב מחטאתו, והשחין רע זה בא ג"כ מסבת עצמו מריבוי התענוג והמותרות, כי השכר והעונש רצוף בטבע האדם עצמו ובמעשיו הטובים או הרעים:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואיוב" - אבל איוב יפתח פיו בדברי הבל לומר שאינו משגיח בשפלים בכל זמן

"בבלי דעת" - בעבור שאין דעתו שלימה מגודל מכאוב היסורים לזה ירבה אמרים בעלמא ולא בהשכל (העולה מהמענה ההיא להשיב על תלונות איוב אשר יתרעם על מכאוביו עם כי עשה את הטוב כי ישיב אמרים לומר הלא אין על המקום לשלם גמול לאדם כי מה יועיל לו בצדקו ומה יזיק לו ברשעו אולם מצד החסד בא הגמול ולזה כאשר ירבו הפושעים והצדיק לא ימחה בידם לא יקבל עוד החסד ובעבור זה לא יקבל איוב גמול מעשה הטוב כי לא מיחה כראוי ברשעי הדור)

מצודת ציון

"יפצה" - יפתח כמו פציתי פי (שופטים יא)

"יכביר" - ירבה כמו לא כביר (ישעיהו טז)