עץ חיים/שער ב/ענף ב
ענף ב[עריכה]
אחר שנתבאר לך דרך כללות ענין י' ספירות בכל מקום שהם, איך מתחלקים לכמה בחינות, נתחיל לבאר בענף זה בחינת מדרגות העולמות אשר בתוך החלל הנ"ל, וסדרן איך הם.
דע, שהנה האורות ראשונים אשר נאצלו דרך קו הדק וצינור הנ"ל וכל בחי' מה שנאצלו בזה המקום החלל הם כמה אלפים ורבבות מיני עולמות, ואין אנו עתה בביאורם, שהזמן לא יספיק לפרט את כולם. אמנם עתה נבאר פרט א' אשר הוא כולל את כל החלל הזה אשר ממנו מתפשטים כל העולמות הנ"ל. האור הא' קודם לכל, אשר נתפשט מן האין סוף הסובב את הכל, הם י' ספירות אשר בחינת כללותם נקרא "אדם קדמון לכל הקדומים". וענין אדם קדמון זה נרמז ברמזים נעלמים בספר הזהר ובתקונים, ולרוב העלמתו ולגודל מעלתו לא שלחו בו יד להתעסק בו בגלוי כי אם בהעלם נמרץ. ולא הוזכר אלא בדרך רמז והעלם גדול ברוב מקומות. ואנו נזכיר קצתם.
- הלא אחד מהם הוא בספר התיקונים תיקון י"ט דף מ"ה [1] וז"ל אי הכי אשתמודע דאית אדם קדמון לכל הקדומים ,
- ובתיקון ע' דף קל"ב [2] אשכחנא במתני' בסתרא. דסתרין טמירא דטמירין דאדם דבריאה דאיהו אדם קדמון לכל הקדומים דאית אדם וכו' ,
- ובתיקון ע' דף קי"ט וז"ל אמון מופלא רקם וצייר ציורא בהיכלא דאדם קדמון לכל הקדומים דאית אדם ואית אדם וכו' .
ואל יעלה בדעתך שי' ספירות הנקראים אצלינו י' ספירות דאצילות הם יותר גבוהים וראשונים במעלה מכל מה שנאצל, כי כמה וכמה עולמות לאין קץ קדמו אליהם, ולרוב העלמם לא הוזכרו בספר הזהר אלא ברמז נפלא כאשר עיניך תחזנה משרים ג' מאמרים הנ"ל, וכאלה רבים, כאשר כתבו כמה מאמרים רבים בסוף פ' פקודי דף רכ"ו ורס"ט ופ' נח דף ס"ה. וז"ל: אר"ש ארימת ידי בצלו לעילא דכד רעותא עילאה לעילא כו' ומרזא דמחשבה עילאה ולתתא כלהו איקרו אין סוף .
גם בפ' בראשית דף כ"ג ע"א (ח"א כג, א) והובא ג"כ בתיקונים תיקון ע' דף קל"ד [3] וז"ל ת"ח כמה עלות אינון סתימין דאינון מתלבשין ומתרכבין בספיראן כו' . ואם תפקח עיני שכלך לדייק כל מלות ורמזים הנחמדים הנרמזים למבין במאמרים הנ"ל -- תפלא ותשתומם בראותך כמה מדרגות על מדרגות לאין קץ ומספר קדמו לאלו י' ספירות הנקרא אצלינו "י' ספירות דאצילות". והמעיין בחבורינו אלה אם יזכה -- יבחין וידע ויעמוד על תכונתם.
גם בפרשת בראשית דף י"ט (ח"א יט, א) וז"ל וכלא אצטריך קב"ה למברי בעלמא ולתקנא עלמא בהו וכולהו מוחא מלגאו וכמה קליפין כו' . ובזה תבין מ"ש למעלה איך כל העולמות זה תוך זה וזה חופף לזה ואין סוף סובב על כולם כנ"ל ולא אוכל להאריך בזה.
ואחזור לבאר ענין הנ"ל. הנה הי' ספירות הראשונים שנאצלו טרם כל הנאצלים הם י' ספירות הנקרא "אדם קדמון לכל הקדומים". וי' ספירות אלו יש בהם י' ספירות כלים בצורת עגולים, ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות (והכל נקרא כלים כנ"ל בענף א'). ובתוך כלי הנ"ל יש בו י' אורות פנימיות מתלבשים תוך י' כלים, ועוד י' אורות אחרים מקיפים סביב י' עיגולי הכלים הנ"ל. והכלי העליון הסובב על כל ט' כלים הוא הנקרא "כתר דאדם קדמון". וכלי הב' אשר בתוכו הסובב על הכלים הנשארים נקרא "חכמה דאדם קדמון". וכן על דרך זה עד כלי העשירי הפנימיות שבכולם היא נקרא "מלכות דאדם קדמון". וכולם בצורת עגולים זה בתוך זה כנ"ל.
והנה אלו הי' ספירות דעגולים דאדם קדמון הזה הם ממלאים כל מקום החלל הנ"ל שבתוך אמצעות האין סוף כנזכר בענף א'. והנה הם מקיפים כל החלל הזה, אמנם נשאר באמצע אלו העיגולים מקום חלל ופנוי לצורך שאר הנאצלים שהם ג"כ בצורת עיגולים זה בתוך זה, והם בחינת אורות הנמשכים מן העינים דאדם קדמון זה, מבחינת היושר שבו שהוא כמראה אדם (כמ"ש בעז"ה), והם הנק' "עולם הנקודים" אשר גם בהם יש ציור עיגולים זה בתוך זה, וכולם עומדים תוך אלו י' עיגולים דאדם קדמון, באופן שי' עיגולים דאדם קדמון הם מתעגלים ומקיפים וסובבים כל שאר עיגולים אשר בכל העולמות, וכל שאר העיגולים הם מוקפים תוך אלו, כי כל עיגול המשובח מחבירו הוא מקיף את חבירו וסובב אותו, והיותר תחתון במעלה מחבירו הוא יותר פנימי והוא מסובב מחבירו, עד שנמצא היותר פנימי מכולם הוא גרוע מכולם, והם בחי' הרקיעים והגלגלים של עולם העשיה שהם י' גלגלי הרקיע הנזכר בהקדמת התיקונים והם נקראים "אופנים" אשר הם הרקיעים הסובבים עלינו בעולם השפל ובעולם החומרי הזה.
ומבואר הוא שמאחר שהם יותר פנימים ותוכניים שבכל העיגולים אם כן פשוט הוא שיהיו יותר תחתונים מהם, כגלדי בצלים זה בזה שהגלד החיצון העליון מכולם הוא יותר גדול ועל דרך זה הם נכללים ומתלבשים זה בתוך זה. ובענין הי' עיגולים דעולם הנקודים יתבאר בע"ה ענין דרוש העיגולים בפרטות ובמקום הזה לא נוכל לבאר בפרטות רק בכללות ובקיצור גדול וע"ש.
ואחר שיצאו י' עיגולי אדם קדמון הזה (שהם בחי' נפש שבו) -- עוד נתגלו ויצאו באדם קדמון זה י' ספירות שהם בחינת י' ספירות אחרות ביושר בציור אדם בעל רמ"ח איברים בראש וזרועות ושוקיים כו', והם בחי' רוח שבו. והוא נמשך ונתפשט ביושר מלמעלה למטה מראש גג העליון של עיגול עליון שבכל י' עיגולים עד קרוב אל סיום תחתית י' עיגולים אלו שלו:
- ^ אצלינו (תיקוני זהר מב, א) -- ויקיעורך
- ^ אצלינו (תיקוני זהר קלג, ב) -- ויקיעורך
- ^ אצלינו (תיקוני זהר קלה, ב) - ויקיעורך
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |