עץ חיים/שער ב/ענף ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער ב · ענף ג

ענף ג[עריכה]

אחר שנתבאר לעיל היות בכל העולם כולם ב' בחינות -- אחד בחינת הי' ספירות בצורת גלגלים עגולים, ואחד בחינת י' ספירות בצורת אדם ישר בקומה זקופה וישרה -- נבאר עתה בקצור קצת פרטים ובחינות אחרות שיש בהם.

הנה נתבאר בספר הזהר פר' בא דף מ"ב ע"ב ברעיא מהימנא וז"ל אבל לבתר דעביד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עילאה נחית תמן ואתקרי בהאי דיוקנא כו' נקרא אל אלהים ואי איתבר אומנא אלין מאנין דתקין יהדרון מיא למקוריה כו' ולבתר עביד מאנא רברבא והוא קרי לגרמיה בה מבין כו' . וכבר הארכנו בזה בענף ב' ע"ש היטב. הרי מפורש היות י' ספירות בצורת אדם בעל רמ"ח אברים הנקרא כלים, ובתוכם העצמות של האורות הנקרא "נשמת אדם", והכל כדמיון אדם התחתון שיש בו גוף ונשמה -- כך אדם העליון כלול מי' ספירות שהם עצמות וכלים. והנה ענין בחינת העצמות הזה הם בחינת אורות פנימיים המאירים תוך הכלים, כדמיון הנשמה אשר תוך הגוף של האדם ומאירה בו כמ"ש נר ה' נשמת אדם. וזכור כלל זה כי בכל מקום שתמצא בחבורינו זה לשון "אורות" הכוונה על הנשמה הפנימית שבו ולא על הכלים עצמן. ואל תשכח ענין זה כי לא נוכל להזכירו בכל פעם.


ואחר שביארנו ענין ב' בחינות הנ"ל שהם אורות וכלים, צריך לבאר עוד פרטים אחרים דרך קצרה. והוא כי בחינת האורות (שהם עצמות הנשמה הפנימית שבתוך הכלים כנ"ל) -- הנה אלו האורות מתחלקים לב' בחינות והם אורות פנימיות ואורות מקיפין. והענין הוא, כי הנה האור המחיה והמאירה בתוך הי' ספירות הנקרא כלים, הנה יש בו בחינה המתלבשת תוך הכלים, כדמיון נשמה הנכנסת תוך אברי הגוף ומתלבשת תוך איברי האדם ומחיה אותם ומאיר בהם בפנימיותם, וזה יקרא אור פנימי. אמנם אור זה ממועט להיותו יכול להתצמצם ולהתלבש תוך הכלים. ויש בחינה ב', אור גדול ממנו, אשר אין כח בכלים לסובלו ולהגבילו תוך פנימיותם ונשאר בבחינת אור מקיף עליהם מבחוץ ומאיר להם בהיותו אור מקיף עליהם. וגם ענין זה הוא באדם התחתון כמ"ש במקומו בע"ה ,כי אין לך שום אור שבכל העולמות כולם שאין בו ב' בחינות אלו שהם בחינת אור פנימי קטן ואור מקיף גדול; זה בפנימיות הכלי, וזה מקיף סביב מבחוץ לכלי.

והנה כמו שבחלק האור יש בו ב' בחינות -- כן בחלק הכלים יש בהם ב' בחינות כיוצא באלו, כי אין לך שום כלי בעולם שאין בו ב' בחינות, והם בחינת פנימיות הכלי אשר שם התלבשות והתדבקות האור פנימי בו בעצמו בתוכו, ועוד יש בחינה ב', חיצוניות הכלי אשר עליו מבחוץ סובב ומקיף אור הנ"ל. והנה כמו שבארנו שאור מקיף גדול מאור פנימי -- כן חיצון הכלי יותר מעולה מפנימיות הכלי. ואע"פ שבחוש הראות אנו רואין שפנימיות הכלי הוא יותר זך ומעולה מחצוניות הכלי -- הענין הוא באופן שנבאר עתה.

דע, כי הנה האור כולו שוה, וכאשר נכנס ונתלבש תוך הכלי -- אין הכלי יכול לסובלו כולו. אז בחי' אור שלא יוכל לישאר בפנים נשאר בחוץ בבחי' אור מקיף עליו, ואז ב' אורות אלו מאירים בכלי; כי אור פנימי מאיר חצי עובי כותל מצד הפנימי, ואור מקיף מאיר חצי עובי הכותל מצד החיצון. ועל ידי ב' אורות אלו מאיר ומזדכך הכותל של הכלי מבית ומחוץ.

והנה האור פנימי, להיותו מצומצם ובדוחק תוך הכלי ומתדבק בו היטב, הנה הוא נכנס ובוקע בחצי כותל של הכלי מצד פנימיותו ונבלע בו ועובר בתוכו, ועי"כ מזדכך הכלי ונעשה זך. אבל אור החיצון להיותו רחוק ובלתי דבוק בכלי, ובפרט שאינו מצומצם -- אינו בוקע בכותל הכלי מצד חיצוניותיו לעבור ולכנס בתוכו ולהאיר בו ולזככו. ולתקן הענין הזה הוצרך להיות חיצוניות הכלי יותר מעולה וזך. וגם האור המאיר בו הוא אור המקיף שהוא יותר גדול ומעולה מן אור פנימי ועי"כ יוכל לקבל חיצוניות הכלי הארה גדולה אעפ"י שאינו דבוק בחוזק באור המקיף ויהיה מקבל כ"כ הארה מן אור מקיף עם היותו רחוק ממנו כהארת אור פנימי בפנימיות הכלי בהיותם יחד דבוקים. ועי"ז ישתוו פנימיות הכלי (שהוא יותר גרוע) עם אור פנימי הגרוע, ויאיר זה בזה היטב מאד להיותם דבוקים אעפ"י שהם גרועים. וכן חיצוניות הכלי (שהוא יותר מעולה) בהיותו מאיר בו גם אור המקיף המעולה, יאיר בו היטב מאד עם היותם רחוקים זה מזה.

עוד יש סיבה אחרת גדולה, והוא כי הנה אור מקיף מבחוץ חשקו ורצונו וחפצו להתדבק ולהתקרב עם האור פנימי ולהאיר לו. והנה אם חיצוניות הכלי לא היה זך מאד לא היה יכול אור מקיף לעבור ולבקוע וליכנס באור פנימי להאיר לו, והיה האור פנימי בלתי מקבל הארה הזאת הגדולה. לכן הוצרך להיות חצי עובי הכותל מצד חיצון יותר זך מפנימי, ועי"כ יוכל האור מקיף -- עם היותו בלתי מתדבק בו -- לעבור ולבקוע וליכנס עד חצי עובי של הכותל מצד חוץ. ואור פנימי -- להיותו מצומצם תוך הכלי בכח -- יכול לעבור חצי עובי של הכותל מצד הפנימי ולהאיר בו חצי עובי הפנימי אע"פ שאינו זך כ"כ כמו החיצוני. ואז מתדבקים יחד, אור פנימי ואור מקיף, ומאיר אור מקיף באור פנימי. וגם הכלי עצמו מקבל הארה משניהם ומזדכך מאד.

אמנם אם אנו רואים בחוש הראות שהפנימי הוא יותר זך כנ"ל -- הטעם הוא כי אור פנימי, אע"פ שהוא קטן מאוד מאור מקיף, עם כל זה להיותו מצומצם ומוגבל בכח תוך הכלי ההוא מאיר הארה גדולה ושלימה בפנימיות הכלי. משא"כ באור מקיף, אע"פ שהוא גדול מאד, כיון שהוא בלתי דבוק בחיצוניות הכלי וגם הוא אינו מצומצם ומוגבל בתוכו בכח, לכן איננו מאיר בו בשלימות הארה שלימה ועי"כ יראה שפנימיות הכלי יותר זך מחיצוניות. ויתבאר זה לקמן בהארת פה דאדם קדמון:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל