ה"ב, סוטה פ"ה ה"ב, ב"מ פ"ה ה"א ספ"ח, ובדמאי ספ"ב שאלו בהלכה גמליאל זוגה. ומצינו שבעי מר' איבי פסחים פ"ד ה"ט, אבל באגדה היה יותר גדול ובדרשותיו היקרות הפליא על שומעיו, וכפי הנראה קבל ראשית דרך אגדה מריב"ל כקידושין פ"ב ה"א שאמר בשמו.
וקיבל גם מר' יוחנן כב"ר פ"כו-ז פ"צא-ג, במ"ר פ"א-ח, שהש"ר פ"ד-ד, איכ"ר פ"ב-יז, פ"ג-ז, ומ' תהלים פ"קנ-ח, ופסקתא רבתי פ"לד-י, תנחומא שמיני-י במדבר-ז, ומר' אידי כב"ר פ"מח-ך, מר' בירי כב"ר פ"מז-ה, מזבדי בר לוי מ' תהלים פ"עח-ג, מר' יצחק כב"ר פ"ך-ו. מעולא כאי"כר בפתיחתא ס"לג, ומר' עזריה דכפר חטיא כויק"ר פ"ז-ד, ומר' פפי כויר"ר פ"טז-ט, ובשם רבותיו סתם כמ' תהלים פ"קז-ס. וכפי הנראה מצא איזה ספרי אגדה מאמרי התנאים וזה שמצינו שאמר בשם ר' אליעזר כסוטה פ"ג ה"ד, ב"ר פ"צח-יג, בשם ר"י ילקוט קהלת תתקפט, מר"י בן קרחה כב"ר פ"לז-ה, מרשב"י פסקתא רבתי פ"כג, מד' שמואל פ"ז-ב, מר"י בר' אלעאי כש"השר פ"ד-ב, מר' יהושע בר יאיר כתנחומא עקב-ב, מרבינו הקדוש כתענית פ"ג ה"ד, ומר' חייא הגדול כש"השר פ"א-ט, וכן קיבל מהדרשן הנודע רשב"ג כויק"ר פ"ה-ג.
והדרשן המפורסם ר' לוי היה חבירו כמעשרות ספ"ג, שר' אבא ב"ב ור' לוי ישבו יחד ור"ז היה מקנתר לבעלי אגדה. וכהוריות פ"ג ה"ה וקה"ר פ"ו-ב ששמע דרשה מר' לוי על הפסוק איש אשר יתן לו האלקים עושר זה מקרא, ונכסים אלו הלכות וכבוד זה התוספתות וכו', וקם ר' אבא ב"ב ונשקו על ראשו וברכו. ופ"א מצינו שהקיל בכבוד ר' לוי כב"ר פ"מז-ט, ואעפ"כ אמר בשם ר' לוי כב"ר פ"מד-טו, תנחומא ויגש-ח. וכן התרועע עם ר' אחא כש"השר פ"ד-ו ועם ר' יהודה ב"ר סימון כויק"ר פ"א-ג ועם ר' ינאי ב"ר ישמעאל כקה"ר פ"ב-ה, ועם ר' זירא כשבת קכא: ששאלו ר"ז והשיבו באותן של בית אביך. מדרשותיו היקרות נשארה לנו בבבלי כברכות ו. אמר כי זה כל האדם שקול זה כנגד כל העולם, ושבת קמו. עד ג' דורות לא פסקה זוהמא מאבותינו, ועירובין סג. כל הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם, ומגילה יד. גדולה הסרת טבעת יותר ממ"ח נביאים.
וכפי הנראה היה דורש לפני העם בתמידיות מפשריות התנ"ך כדמצינו מגילה י: ר' אבא בר כהנא פתח לה פתחא להאי פרשתא מהבא וכן מצינו באיכ"ר פתחתא א. ב. ג..
והשאיר לנו קבלות יקרות בידיעת גלילות הארץ ובדברי קדמוניות, כיבמות טז: שאמר חלח זה חלזון וחבור זה חדייב נהר גוזן זו גינזק, וערי מדי זו חמדן. וב"ר פ"לד-ה פתרוסים וכו' ושם פ"לח-י בענין דור הפלגה, ושם פ"מג-ה בוכוח מלך סדום עם אברהם. ושם פ"עג-יא כמה עדרי צאן היה ליעקב, ובתנחונא ויצא-כד כמה כלבים היו לו, וב"ר פ"סה-כ לא עמדו פילוסופים בעולם כבלעם וכאבנימוס הגרדי, ובסוכה פ"ה ה"ד אמרו על בית שאול שלא נראה מהם לא עקב ולא גודל מימיהם.
דרכו בפשוטו של מקרא, כסוטה יא: ועלה מן הארץ ועלינו מבעי ליה כאדם שמקלל א"ע ותולה קללתו באחרים, ובסנהדרין קי., אשר יעשה העם הזה לעמך - כאדם שמקלל וכו', ב"ר פ"כג-ג נעמה אשתו של נח היתה ולמה נקרא שמה נעמה שהיו מעשיה נעימים, ב"ר פ"לא-יא צהר - זה חלון, שם פ"לח-י ונבלה שם שפתם אעשה משפתם נבלה, שם פ"מה-ו ותענה שרי מנעתה מתה"מ, ע"ז ד. חלילה לך חולין הוא לך, ב"ר
