עיקר תוי"ט על תענית א

משנה תענית, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על ה) דמדקתני מאימתי מכלל דפשיטא ליה דחייבין להזכיר והיכא חזינן. ומברכות פרק ה' משנה ב' דתני מזכירין כו', אין ראיה דהוה אמינא דבכל השנה קאמר. אבל אדתני ובחג כו' אורחא דמלתא לרצות לפני שאלה אלא איידי כו'. תוספ':

(ב) (על המשנה) מזכירין. עיין ברכות (שם. וע"ש אות ה'):

(ג) (על המשנה) הראשון. מפרש בגמרא דמלולב קא גמר לה שבא לרצות על המים ומתחילין ליטול מיו"ט הראשון, הלכך בתפלת יוצר נמי של יו"ט הראשון מזכירין גבורת גשמים. ומיהו מאורתא לא מתחילין כשם שאין מתחילין ליטול את הלולב בלילה:

(ד) (על המשנה) להזכיר. פירש"י לא אמרתי לשאול שיתפללו על הגשמים בחג כגון ותן טל ומטר אלא להזכיר בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים בעונתן כלומר בזמנן:

(ה) (על המשנה) בעונתו. כשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה ור' יהושע אמר לך בשלמא תחיית המתים מזכיר דכולה יומא זמניה הוא אלא גשמים התנן סוף פרקין יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה. גמרא:

(ו) (על המשנה) לעולם כו'. ור' אליעזר סבירא ליה בברייתא בגמרא. דאם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר דלעולם בעונתו משמע. מיהו עד השתא לא רמי עליה חובה אבל ביו"ט הראשון חובה לרצות לפני שאלה. שכל הבא לבקש מקדים ומרצה. תוספ':

(ב)

(ז) (על הברטנורא) ואם כן ר' יהודה פליג. וכן הוא בהדיא בגמרא:

(ח) (על הברטנורא) מנהגם היה שהעובר לפני התיבה במוסף אינו אותו שעובר בשחרית ובירושלמי קאמר אמאי אינו מזכיר מאורתא, פירוש בתפלת ערבית, ומשני דלית תמן כל עמא, נמצא זה מזכיר וזה אינו מזכיר ויהיה אגודות אגודות ופריך ולדכרו בצפרא פירוש בתפלת שחרית, ומשני דהוו סברי מדכרי ליה מאורתא ולשנה הבאה יזכירו גם מבערב:

(ט) (על הברטנורא) כ"כ הר"מ אבל אומר ומוריד הטל. וזה כמנהג בני ספרד שנוהגים להזכיר בימות החמה משיב הרוח ומוריד הטל:

(י) (על המשנה) אינו כו' ירושלמי, מאי טעמא דר' יהודה כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם ויזכיר מבערב כו' כדלעיל:

(יא) (על המשנה) עד שיעבור. אפשר לי לומר שסובר דכיון דאין מתחילין להזכיר אלא ביום טוב אחרון של חג. הכי נמי אין פוסקין אלא עד שיעבור הפסח ועוד שרגילין להתאחר בירושלים עד שיעבור הפסח ואין כל כך עוברי דרכי' בחג הפסח שהגשמי' יפסיקום אבל בימי הסוכות סימן קללה הם:

(יב) (על המשנה) שנאמר כו'. ואינך סבירה ליה דאין למדין מהא דניבא לשעתו שהיה שנת רעבון ועצירת גשמים שבישר להם שאע"פ שיצא אדר ולא ירדו גשמים שיצאו ויזרעו:

(ג)

(יג) (על המשנה) בג' כו'. דאז זמן רביעה ראשונה:

(יד) (על הברטנורא) לפי שהוא מקום נמוך וא"צ מטר כל כך. רש"י:

(טו) (על המשנה) בז' כו'. לשון רש"י כלומר בז' במרחשון הוא ט"ו אחר החג. וזה יצדק לעולם כפי סדר העיבור המסור בידינו שאנו חושבים בו עכשיו שלעולם תשרי מלא. אבל כשקדשו על פי הראיה וזה היה בימי ר"ג אפשר שהיה חסר. ועתוי"ט:

(טז) (על המשנה) אחרון. שלפעמים מתעכבין קצת בירושלים עד שיעבור החג כולו. ועתוי"ט. ומסיים הרי לך שמן ירושלים מדרומה עד קצה הצפון של א"י שהוא נהר פרת. מהלך ט"ו יום. ואל תתמה על השבתות שבתוך אלו הט"ו יום. שהרי אפשר שילך על ידי בורגנים וגם על ידי עבורי עיר. והואיל ואפשר להיות כן שיעורו חכמים בכך ימים כיון שאפשר שאין השבתות מעכבות:

(ד)

(יז) (על הברטנורא) גמרא הר"מ:

(יח) (על הברטנורא) שמיוחדים במעשיהם. הרא"ש. ותמיהני דבגמרא מאן יחידים א"ר הונא רבנן. ובתר הכי תני איזהו כו' כל שראוי למנותו פרנס על הצבור. ואיזהו תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה ואומר אפילו במסכת כלה ע"כ. ש"מ דיחיד עדיף מתלמיד כו' וא"כ קשה על הרא"ש והר"ב שכתבו ת"ח אלא ה"ל למכתב רבנן א"נ חכמים:

(יט) (על הברטנורא) ובגמרא כמו שאין גוזרין תענית על הצבור לכתחלה בחמישי ה"ה נמי ליחידים:

(כ) (על הברטנורא) כלומר שאין לאדם קביעת זמן לשישתה בו. ואין לשון דהכא כלישנא דגמרא אין קבע לשינה:

(ה)

(כא) (על המשנה) הגיע ר"ח כו'. אע"ג דזמן רביעה האפילה הוא י"ז במרחשון כמ"ש לעיל. אשכחן ר' יוסי דפליג. וס"ל שהוא בר"ח כסליו. הלכך לר"מ אפילו במיעוט השנים אינה מתאחרת יותר. ולפיכך ראוי שיהיו ב"ד גוזרין תענית. הר"נ ועיין תוי"ט:

(ו)

(כב) (על המשנה) מבעוד יום. כמו שעושים בצום כפור הר"מ:

(כג) (על המשנה) ואסורין במלאכה. בגמרא פריך בשלמא כולהו אית בהו תענוג אבל מלאכה צער הוא, ומשני אמר קרא קדשו צום קראו עצרה כעצרת מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור בעשיית מלאכה:

(כד) (על המשנה) י"ג תעניות. מנינא למה לי ונראה לי לומר שהם כנגד י"ג מדות של רחמי' ועי"ל דאתי למימר דאין גוזרין על הגשמים יותר מי"ג תעניות כדאיתא בגמרא:

(כה) (על הברטנורא) ופשוט דלא קאמרי אלא במידי דמיכל דאל"כ מאי כבוד שבת איכא אבל המוכרות שאר דברים אין פותחין כלל. ב"י:

(ז)

(כו) (על המשנה) במשא ומתן. פירוש של שמחה דומיא דבנין ונטיעה. תוספ':

(כז) (על המשנה) באירוסין כו'. ר"ל שלא יהיו ששים כלל וחמיר מט"ב שמארסין בו. תוס':

(כח) (על המשנה) הנזופין. כמו געורין תרגום ויגער בו ונזף ביה. הר"מ:

(כט) (על המשנה) ניסן. של תקופה כשהגיע השמש לתחלת מזל שור. הר"מ. כלומר ולא ניסן של חדש הלבנה והוא מירושלמי:

(ל) (על הברטנורא) ולנוסח אחר מתניתין ה"ק יצא ניסן ולא ירדו גשמים. שוב סימן קללה הם כו':