עבודה זרה ג א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
לומר שאף על פי שמקיימין אותן אין מקבלין עליהם שכר ולא והתניא: "היה רבי מאיר אומר: מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול תלמוד לומר (ויקרא יח, ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה - הרי הוא ככהן גדול!". אלא לומר לך שאין מקבלין עליהם שכר כמצווה ועושה, אלא כמי שאינו מצווה ועושה. דאמר ר' חנינא: גדול המצווה ועושה יותר משאינו מצווה ועושה. [אלא כך אומרים [העובדי כוכבים] לפני [הקב"ה רבש"ע ישראל שקיבלוה היכן קיימוה אמר להם הקב"ה אני מעיד בהם שקיימו את התורה כולה]. אומרים לפניו: רבש"ע כלום יש אב שמעיד על בנו דכתיב (שמות ד, כב) "בני בכורי ישראל" אמר להם הקב"ה שמים וארץ יעידו בהם שקיימו את התורה כולה. אומרים לפניו רבש"ע שמים וארץ נוגעין בעדותן, שנאמ' (ירמיהו לג, כה) "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (דאר"ש) בן לקיש מאי דכתיב (בראשית א, לא) "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי"? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר: אם ישראל מקבלין את תורתי - מוטב; ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו. (והיינו דאמר חזקיה) מאי דכתיב (תהלים עו, ט) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה? אלא - בתחלה יראה ולבסוף שקטה. אמר להם הקב"ה מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה. יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם. יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה. יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה שנאמר (ישעיהו מג, ט) יתנו עידיהם ויצדקו. אמרו לפניו: רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה אמר להן הקב"ה שוטים שבעולם! מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת; מי שלא טרח בערב שבת - מהיכן יאכל בשבת? אלא, אף על פי כן: מצוה קלה יש לי, וסוכה שמה. לכו ועשו אותה. ומי מצית אמרת הכי והא אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב (דברים ז, יא) "אשר אנכי מצוך היום"? היום לעשותם ולא למחר לעשותם; היום לעשותם ולא היום ליטול שכר. אלא, שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו. ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא שנאמר (תהלים ב, ג) ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו מקדיר והא אמרת אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו משום דישראל נמי זימני
רש"י
[עריכה]לומר שאם מקיימין כו' - התרה זו לא טובתם היא אלא שאין מצווין לקיימן ואם יקיימו לא יקבלו שכר:
אם לא בריתי יומם ולילה - אם לא בריתי שכתבתי שתהא נוהגת יומם ולילה והיינו תורה דכתיב (יהושע א) והגית בו יומם ולילה וכתיב (דברים כט) אלה דברי הברית: ה' דהששי יתירה וכתבה בסוף מעשה בראשית לדרשה זו והכי משמע ויהי ערב ויהי בקר יום הששי של ששה בסיון שעתידין ישראל לקבל התורה:
השמעת דין - מתן תורה:
בתחלה יראה - שמא לא יקבלו ישראל התורה ותחזור הארץ לתוהו ובוהו:
ולבסוף - כשקבלוה בנעשה ונשמע שקטה:
נמרוד - השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד עבודת כוכבים שנאסרה לבני נח ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת מתן תורה ועל שם כך נקרא אמרפל בכיצד מעברין (עירובין נג.) שאמר והפיל אברהם בכבשן האש:
שלא נחשד על הגזל - דכתיב מה מצאת מכל כלי ביתך אפי' סכין אפילו המנק אפילו מחט והחתן הדר בבית חמיו עשרים שנה כשיוצא אינו נוטל עמו כלי קטן ובני נח נצטוו על הגזל ויעקב קיים:
ביוסף שלא נחשד על העבירה - אשת איש נאסרה לבני נח דכתיב ודבק באשתו ולא באשת חבירו (סנהדרין דף נח.) ויוסף קיים:
ואליהו בן ברכאל - לא גרסינן דישראל הוה כדמפרשינן בבבא בתרא בהשותפין (דף טו:):
בערב שבת - בעולם הזה:
היום לעשותם - בעולם הזה:
ולא למחר - דאינו יכול לעשותם לעולם הבא:
בטרוניא - בעלילה:
בראש גגו - רוב תשמישתן על הגגות שאין גגותיהן משופעין:
מקדיר - [לשון נוקב כלומר] מנקבת בכח חום גדול כמו מקדרין בהרים דעירובין (דף נח.) ענין נקב וחתך:
בתקופת תמוז - שנוהגת ומושכת עד שלשה חדשים עד יום תקופת תשרי הויא תקופת תמוז:
ננתקה את מוסרותימו - על ה' ועל משיחו קאמר לע"ל כדכתיב למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק כלומר ננתקה מצות סוכה שהטילו עלינו:
תוספות
[עריכה]כהנים ולוים וישראלים לא נאמר אלא האדם. משמע הכא דעובדי כוכבים נמי קרוין אדם ותימה דהא אמר בעלמא (ב"מ דף קיד:) דאין קברי עובדי כוכבים מטמאין באהל משום דכתיב אדם כי ימות באהל אתם קרוים אדם דכתיב (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרוים אדם ולא עובדי כוכבים קרויין אדם ואור"ת דיש לחלק בין אדם להאדם ולא קשיא מהא דכתיב גבי חירם (יחזקאל כח) ואתה (בן) אדם ולא אל ביד מחללך דאינו אומר כן לקרותו אדם בלשון חשיבות אלא לגנותו בלשון בזיון ושפלות והא דכתיב בקום עלינו אדם רוצה לומר אדם ולא מלך ומדריש גבי המן (מגילה יא.) א"נ ר"ל בקום עלינו אדום והא דכתיב מה יעשה לי אדם ר"ל אדם שהוא בזוי וא"ת הא אמר בפרק השולח (גיטין דף מז.) יש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל לחפור בה שיחין ומערות שנאמר והארץ נתן לבני אדם ואומר ר"ת דעובדי כוכבים נמי מיקרי בני אדם שרוצה לומר בני אדם הראשון ובפרק שור שנגח ארבעה וחמשה (ב"ק דף לח.) הארכתי:
שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה. פי' בשבע מצות שלהם דאילו בשאר מצות אמרינן בסנהדרין פרק ד' מיתות (דף נט.) עובד אלילים העוסק בתורה חייב מיתה:
הרי הוא ככהן גדול. להכי נקט כהן גדול משום דכתיב יקרה היא מפנינים ודרשינן (הוריות דף יג.) מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים גבי ממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ אבל עובד כוכבים העוסק בתורה הוא ככהן גדול:
גדול המצווה ועושה. פי' מפני שהוא דואג תמיד לבטל יצרו ולקיים מצות בוראו:
נוגעים בעדותן הן. וא"ת והרי ראיה גדולה שקיימו שהרי שמים וארץ קיימים הם וי"ל דאין חוששין בזו הראיה דאין אב מעיד על בנו ועוד י"ל שהם קיימים ממה שקבלו כדאמר אם ישראל מקבלים:
יום הששי. תימה למ"ד בשבעה בחדש נתנו עשרת הדברות מאי יום הששי וי"ל דיומא קמא לא אמר להו מידי משום חולשא דאורחא א"נ היתה ראויה לינתן בששי אלא שהוסיף משה יום אחד מדעתו:
שלא השתחוו לצלם. אומר ר"ת דצלם דנבוכדנצר לאו עבודת כוכבים הוא אלא אנדרטי עשוי לכבוד המלך ובהכי ניחא דנקט גבי אברהם שלא עבד עבודת כוכבים ובחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם וניחא נמי הא דאמרינן בפרק אלו נערות (כתובות דף לג:) אלמלי נגדו לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא ואילו היה עבודת כוכבים ממש חס ושלום כי מדאגת שום יסורין שבעולם לא היו משתחוים לצלם כר' חנינא בן תרדיון (לקמן יח.) ששמו ספוגין על לבו ליסרו ור"ע (ברכות סא:) שסרקו בשרו במסרקות פיות והיינו הא דפריך פרק מקום שנהגו (פסחים דף נג:) מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן לתוך כבשן האש פירוש היה להם להשתחוות לצלם כיון שלא היה עבודת כוכבים ממש ועוד ראיה מפ"ק דמגילה (דף יב.) מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה מפני שהשתחוו לצלם וכו' הם לא עשו אלא לפנים ואם היתה עבודת כוכבים היה להם למסור עצמן על קידוש השם ולישנא דקרא נמי משמע הכי דכתיב לאלהיך לית אנן פלחין ולצלמך לית אנן סגדין משמע דתרי מילי הוו:
יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני. אורחא דתלמודא דבהרבה מקומות לא קפיד למנות כסדר וכן הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו (כתובות דף יא.):
היום לעשותם ולא למחר לעשותם. תימה אנשי יריחו שהיו כורכין את שמע ולא היו מפסיקין בהיום על לבבך (פסחים נז.) ולפיכך הקפידו עליהם חכמים דמשמע היום על לבבך ולא למחר על לבבך ומה יש לחוש בזה כיון שכך הוא אמת כדמשמע הכא ויש לומר דהתם איכא למיטעי היום ממש וכן למחר ממש אבל היום לעשותם בקרא דבתשלום שכר כתיב (דברים ז) ומשלם לשונאיו ותשלום שכר הצדיקים הוא לעולם הבא:
ראשונים נוספים
תניא היה רבי מאיר אומר מנין שאפי' עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא כישראל שנא' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא אדם וכו' עד יבאו מכם ויעידו בישראל שקיימו את התורה יבא נמרוד ויעיד על אברהם שלא נחשד על עבודת כוכבים.
לבן יעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל. אשת פוטיפר תעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה.
דריוש יעיד בדניאל שלא נחשד על התפלה. נבוכדנצר יעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם. אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי יעידו בישראל שקיימו את התורה שנאמר יתנו עידיהם ויצדקו אלו ישראל ישמעו ויאמרו אמת אלו עובדי כוכבים.
אומרים רבש"ע תנה לנו את התורה עכשיו ונקיימנה אומר להם שוטים מי שטרח בערב שבת וכו':
מהדורא קמא:
היה ר"מ אומר מנין שאפילו גוי ועוסק בתורה הרי הוא כישראל שנא' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כו' נראה לי דפליג ר"מ עם ר"ש דאמר קברי גוים אין מטמאין באהל שנא' ואתננה צאני צאן מרעיתי אדם אתם קרוין אדם ולא הגוים עע"ז קרוין אדם וס"ל לר"מ דגוים מטמאין באהל והכי מסתברא מדקתני ר"ש אומר מכלל דרבנן פליגי עלי':
לומר לך שאין מקבלין שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה ראיתי מקשים דמשמע מהכא דמי שאינו מצוה ועושה אית ליה שכר קצת והא אמרי' גבי חתן שהוא פטור מק"ש שאם רצה לקרות ולהחמיר על עצמו אינו קורא ואמאי יקרא ויקבל שכר כמי שאינו מצווה ועושה ותו דאמרי' בפ' המוצא תפילין מיכל בת שאול היתה מנחת תפילין ולא מיחו בידה חכמים ואמאי רצו למחות בידה תקבל שכר כמי שאינו מצווה ועושה ותו דאמרי' בפ' המוצא תפילין מיכל בת שאול היתה מנחת תפילין ולא מיחו בידה חכמים ואמאי רצו למחות בידה תקבל שכר כמי שאינו מצווה ועושה ונ"ל לתרץ דלעולם גוי שאינו מצווה ועושה אית ליה שכר קצת וחתן מש"ה אינו קורא משום דמיחזי כיוהרא שהוא עסוק במצוה ורוצה לכוון את לבו בק"ש ומיכל בת שאול מש"ה רצו למחות בידה משום לאו דלא תוסיף עליו והויא פלוגתא ואם רצו לסמוך ממחין בידן משום לאו דלא תוסיף ואיכא מאן דאמר נשים סומכות רשות וליכא משום לא תוסיף וה"ה דפליגיבכל מ"ע שהז"ג שהנשים פטורות אבל גבי גוים ליכא למימר הכי דהא לא נצטוו בלא תוסיף עליו כי היכי דנצטוו הנשים:
יבא נבוכדנצר ויעיד בחנניא מישאל ועזרי' שלא השתחוו לצל' ראיתי מקשים אדרבה יבוא נבוכדנצר ויעיד בכל ישראל שהשתחוו לצלם דהא כולם השתחוו חוץ מחנניא מישאל ועזרי' ותירצו דההיא לאו עדות היא דאדרטי של מלכות היתה ולית בה איסורא בהא דהשתחוו לו כדמוכח בסנהדרין ומ"מ משבח חנניא מישאל ועזרי' בהא דלא סגידו לי' דאפי' לאנדרטי של מלכות לא השתחוו ואינו נ"ל תירוץ זה דקראי מוכחי דלשם ע"ז כ"א באותה הפעם אז עבדוה באונס כמה פעמים עבדות ברצון ומיהו אע"ג דישראל עבדו ע"ז ועברו על התורה הרבה פעמים כיון שהיו בהם צדיקים שקיימו את התורה עדות היא לישראל שקיימ' את התורה לאפוקי גוים שאין בהם צדיקים כלל שקיימוה דאלו הוו בהו צדוקי' לא היה מתירן להן כמו שלא התיר לישראל כשעברו על המצות:
ומי בעינן כולי האי כו' קשיא לי דלפי האי קושיא משמע דטעמא דמתני' הוא משום דילמא מקריב לי' לע"ז והא טעמא דמתני' הוא ומליפרע מהם אמאי אסור אי לאו דאזיל ומודה לע"ז ויש לומר דטעמא דמתלי' משם דילמא מקריב לי' לע"ז הוא וגזרו לשאת אטו לתת ולשאות אטו להשאיל וללות אטו להלוות וליפרע מהן אטו לפורען מיהא קשיא לי דהא בפי' מוכח במתני' דטעמא משום דמודה הוא מדכתני אמרו לו אע"פ שהוא מיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן ויש לומר אע"פ שטעם משנתנו הוא דילמא אזיל ומודה לע"ז ומכל מקום כ"ז שאינו עסוק לצורך אידו לא גזרו חכמים בדבר דהא כל השנה נמי מודה גוי לע"ז ולא אסרו לתת ולשאת עמו משום דדילמא מודה ודילמא לא מודה אבל באלו ג' ימים מפני שעסוק בהן לצורך אידו קים לן דמודה להו לע"ז דאי לא עסיק בהן לצורך אידו מ"ש הני ג' יומי מכל ימות השנה:
ירושלמי רב חמא בר עיקבא שמע כל אלין מן הבא והביאו לבקר זבחיכם לשלשה ימים מעשרותיכם אמר ליה ר' יוסי אין שני אפילו בגליות דתני נחום המדי אומר יום אחד בגליות אסור מאי כדין תמן בדקו ומצאו שהן עודין צרכיהן ליום א' ואסרו להן יום א' ברם הבא בדקו ומצאו שהן עודין צרכיהן לשלשת ימים ואסרו להם ג' ימים:
מהדורא תנינא:
מהדורות תליתאה ורביעאה:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה