ספרי על דברים כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



<< · ספרי על דברים · כו · >>

פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

א.

והיה כי תבוא אל הארץ (אין " והיה " אלא מיד. כי תבוא אל הארץ ). עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה תכנס לארץ.

אשר ה' א-להיך [ נותן לך . רש"א, פרט לעבר הירדן, שנטלו מעצמם].

וירשתה וישבתה בה . (מה שתירש - תכבש ותשב.) [בשכר שתירש, תשב].

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ב.

ולקחת מראשית כל פרי האדמה . יכול כל הפירות כולם חייבים בביכורים? ת"ל מראשית , ולא כל ראשית. ועדין איני יודע איזה מין חייב ואיזה מין פטור? הריני דן - נאמר (הכא) [הבא] בכורי צבור, ונאמר (הכא) [הבא] בכורי יחיד; מה בכורי צבור שנאמר להלן, מז' המינים; אף בכורי יחיד משבעת המינים. (ומה ) [אי מה] להלן חטים ושעורים, אף כאן חטים ושעורים. מנין לרבות שאר מינים? ת"ל ( בכורי אדמתך ) [ כל פרי האדמה ]. ריבה אחר שריבה הכתוב ומיעט, הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון. נאמר (הכא) [הבא] בכורי יחיד, ונאמר (הכא) [הבא] בכורי צבור; מה בכורי צבור, משבעת המינים האמורים בשבח הארץ; [אף בכורי יחיד, משבעת המינים האמורים בשבח הארץ]. ואלו הם: חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש .

זית . זה זית אגורי.

דבש . זה דבש תמרים.

מראשית . אפילו אשכול אחד ואפילו גרוגרת אחת.

כל פרי . פרי אתה מביא בכורים, ואין אתה מביא יין ושמן בכורים. (הביא ענבים ודרכן, מנין שמביא? ת"ל [ בכורי אדמתך ].

( האדמה . פרט לאריסים ולחכירות ולסקריקין ולגזלן שאין מביאין, משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך ).

אשר תביא מארצך . כל זמן שהם מצוים על פני ארצך. [יכול יביא קודם עצרת? ת"ל וחג הקציר בכורי מעשיך . מאימתי מביאין? מעצרת עד החנוכה].

יכול שאתה קורא (פרשת בכורים) , כל זמן שאתה מביא? ת"ל ( ואכלת ) ושמחת , אין קריאה אלא בשעת שמחה. כשתמצא לומר, מעצרת ועד החג מביא וקורא, מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא. ר' יהודה בן בתירא אומר, מביא וקורא.

( אשר ד' א-להיך נותן לך . פרט לנוטע).

[אי מארצך , יכול אף הנוטע] בתוך שלו ומבריך בתוך של יחיד, או בתוך של רבים ומבריך מתוך של רבים; או מתוך של יחיד לתוך שלו, והנוטע בתוך שלו ומבריך בתוך שלו ודרך הרבים ודרך היחיד באמצע! (הרי זה אינו מביא. ר' יהודה אומר כזה מביא. מן זה הטעם אינו מביא,) [ת"ל ראשית בכורי אדמתך , עד שיהיו כל הגדולין מאדמתך. האריסין והחכירות והסקריקין והגזלן, אין מביאין מאותו הטעם,] משום שנאמר בכורי אדמתך , עד שיהו כל הגדולים מאדמתך.

ושמת בטנא . מלמד שטעונים כלים.

והלכת אל המקום אשר יבחר ה' א' (= ה' א-להיך ) בו . זה שילה ובית עולמים. [מכאן אמרו, נגנבו או שאבדו - חייב באחריותן. נטמאו בעזרה - נופץ ואינו קורא].

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ג.

ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם . זו היא שאמר ר' יוסי הגלילי, וכי עלתה על דעתך שתלך אצל כהן שלא היה בימיך? (אלא כהן שהוא כשר) [אין לך אלא, כהן שהוא בימיך]. וכה"א, אל תאמר מה היה, שהימים הראשונים היו טובים מאלה .

ואמרת אליו . שאינך כפוי טובה.

הגדתי היום . פעם אחת (אתה) קורא בשנה, ואין (אתה) קורא פעמים בשנה.

כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו . פרט לגרים [ועבדים].

לתת לנו . פרט (לעבדים) [לנשים]. (ר' שמעון אומר פרט לשבעבר הירדן שנטלו מעצמם).

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ד.

ולקח הכהן הטנא מידך . מכאן אמרו, העשירים מביאים בכורים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים - בסלי נצרים של ערבה קלופה, והסלים נתנים לכהנים; (לזכות מתנה לכהנים) [בשביל לזכות לעניים].

מידך . מלמד שטעונים תנופה, [דברי ר"א בן יעקב]. (ר"א בן יעקב אומר, והנחתו לפני מזבח ה' א-להיך ) [ והניחו לפני מזבח ה' א-להיך .] כל זמן שיש לך מזבח יש לך בכורים, וכל זמן שאין לך מזבח אין לך בכורים. (מכאן אמרו, נגנבו או שאבדו - חייב באחריותם; נטמאו בעזרה - נופץ ואין קורא).

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ה.

וענית . נאמר כאן ענייה , ונאמר להלן ענייה ; מה להלן בלשון הקודש, אף כאן בלשון הקודש.

[ וענית ואמרת .] מכאן אמרו, בראשונה כל מי שהוא יודע לקרות קורא, וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו. נמנעו מלהביא, התקינו להיות מקרין את מי שיודע ואת מי שאינו יודע. סמכו על המקרא וענית , אין ענייה אלא מפי אחרים.

ואמרת לפני ה' א', ארמי אובד אבי . מלמד שלא ירד יעקב לארם, אלא (לאובד) [להאבד]. ומעלה על לבן הארמי, כאלו איבדו.

וירד מצרימה .(מלמד שלא ירד להשתקע, אלא לגור שם.) שמא תאמר, ירד ליטול כתר מלכות? ת"ל ויגר שם [מלמד שלא ירד אלא לגור שם. וכה"א ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו, כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען, ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן ]. יכול באוכלוסין הרבה? ת"ל במתי מעט . כמה שנאמר, בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה .

ויהי שם לגוי ( גדול ). מלמד שהיו ישראל מצוינים שם.

( וירא את ענינו . כמה שנאמר, וראיתן על האבנים .

ואת עמלנו . כמה שנאמר, כל הבן הילוד היאורה תשליכהו וכו' . אגדה).

[ גדול ועצום . כמה שנאמר, ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד, ותמלא הארץ אותם .

ורב . כמה שנאמר, רבבה כצמח השדה נתתיך, ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים וגו' ].

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ו.

וירעו אותנו המצרים . כמ"ש הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה וגו' .

ויענונו . כמ"ש וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם, ויבן ערי מסכנות לפרעה וגו' .

ויתנו עלינו עבודה קשה . כמ"ש ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, וימררו את חייבם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך .

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ז.

ונצעק אל ה' א-להי אבותינו . כמ"ש ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וגו' .

וישמע ה' את קולנו . כמ"ש וישמע א-להים את נאקתם וגו' .

וירא את ענינו . זו פרישות דרך ארץ, כמ"ש וירא א-להים את בני ישראל וידע א-להים .

ואת עמלנו . אלו הבנים, כמ"ש כל הבן הילוד היאורה תשליכהו וכל הבת תחיון .

ואת לחצנו . זו הדחק, כמ"ש וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם .

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ח.

ויוציאנו ה' . לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח, כמה שנאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי וגו' . ועברתי בארץ מצרים , אני ולא מלאך. והכיתי כל בכור , אני ולא שרף. ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים , אני ולא השליח. אני ה' .

ביד חזקה . זו הדבר, כמ"ש הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה וגו' .

ובזרוע נטויה . זו החרב, כמ"ש וחרבו שלופה בידו נטויה וגו' .

ובמורא גדול . זו גלוי שכינה, כמ"ש או הנסה א-להים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים, ככל אשר עשה לכם ה' א-להיכם במצרים לעיניך .

ובאותות . זה המטה, כמ"ש ואת המטה הזה תקח בידך, אשר תעשה בו את האותות .

ובמופתים . זה הדם, כמ"ש ונתתי מופתים בשמים ובארץ, דם ואש ותמרות עשן .

דבר אחר - ביד חזקה , שתים. ובזרוע נטויה , שתים. ובמורא גדול , שתים. ובאותות , שתים. ובמופתים , שתים. אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצרים: דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חשך, מכת בכורות].

ר' יהודה היה נותן בהם סימנים, דצ"ך עד"ש באח"ב.

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ט.

ויביאנו אל המקום הזה . זה בית המקדש. או יכול זה ארץ ישראל! כשהוא אומר ויתן לנו את הארץ הזאת , (הוי אומר זו ארץ ישראל) [הרי א"י אמור]. ומת"ל (=ומה תלמוד לומר) ויביאנו אל המקום הזה ? [זה בנין בהמ"ק. ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת .] בשכר ביאתנו אל המקום הזה, ניתן לנו את הארץ הזאת].

ארץ זבת חלב ודבש . נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש , ונאמר להלן ארץ זבת חלב ודבש . מה להלן ארץ חמשת עממים, אף כאן ארץ חמשת עממים. מכאן היה ר' יוסי הגלילי אומר, אין מביאים בכורים מעבר לירדן, שאינה זבת חלב ודבש.

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

י.

ועתה . מיד.

הנה . בשמחה.

הבאתי . משלי.

את ראשית פרי האדמה . מכאן אמרו, יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רמון שביכר - קושרין אותו בגמי, ואומר "הרי אלו בכורים".

אשר נתתה לי ה' . מכאן אמרו, האפטרופוס והעבד ושליח ואשה וטומטום ואנדרוגינוס - מביאין ואין קורין, שאין יכול לומר " אשר נתתה לי ה' ".

והנחתו לפני ה' א-להיך, והשתחוית לפני ה' א-להיך . מלמד שטעונים (הנפה) [הנחה] ב' פעמים, אחת בשעת קריאה ואחת בשעת השתחואה.

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

יא.

ושמחת . (בכל מיני שמחות) [בשעת שמחה].

בכל הטוב . זה השיר.

אשר נתן לך ה' א-להיך, ולביתך . מלמד שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו וקורא.

אתה והלוי והגר אשר בקרבך . [בכל מקום שאתה מוצא הלוי, תן לו מחלקו. ואם אין לו מחלקו, תן לו מעשר שני. אין לו מעשר שני, תן לו מעשר עני. אין לו מעשר עני, תן לו שלמים. אין לו שלמים, פרנסהו מן הצדקה. לכך נאמר, אתה והלוי והגר אשר בקרבך ] (מכאן אמרו, ישראל ממזרים מתודים; לא גרים ועבדים משוחררים, שאין להם חלק בארץ ) .

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה. תן לכל אחד ואחד חלקו:

ואכלו בשעריך ושבעו. תן להם כדי שובעם. מכאן אמרו: אין פוחתים לעני בגורן מחצי קב חטים או קב שעורים, דברי ר' יהודה. ר' אומר חצי קב:

בשעריך. מלמד שאין מוציאים אותו מן הארץ לח"ל. אמרו משפחות בית נבטלה היתה בירושלם ונתנו להם חכמים ו' מאות ככרי זהב ולא רצו להוציאם חוץ לירושלים:

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואמרת. בכל לשון:

לפני ה' אלהיך. זה וידוי מעשר:

בערתי הקודש מן הבית. זה מעשר שני ונטע רבעי:

וגם נתתיו ללוי. זה תרומה ותרומת מעשר:

לגר ליתום ולאלמנה. זה מעשר עני ולקט שכחה ופיאה אעפ"י שאין מעכבי' את הודוי:

ד"א מן הבית - זו חלה.

ד"א מן הבית - כיון שהפרשתו מן הבית אין אתה נזקק לכל דבר:

ככל מצותך. שאם הקדים מעשר ראשון לשני אין בכך כלום:

כאשר צויתני. לא נתתיו למי שאינו ראוי:

לא עברתי ממצותי'. ולא הפרשתי ממין על שאינו מינו לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש:

ולא שכחתי. לא שכחתי מהזכיר שמך ולברכך:

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לא אכלתי באוני ממנו. הא אם אכלו אינו יכול להתוודות:

ולא בערתי ממנו בטמא. בין שהיא טמא ואני טהור או הוא טהור ואני טמא:

ולא נתתי ממנו למת. לא לקחתי ממנו ארון ותכריכים למת דברי ר' אליעזר אמר לו ר' עקיבא אם למת אם לחי אמור מה ת"ל למת שלא החלפתי אפילו בדבר טהור:

שמעתי ושמחתי בו: השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו':


ראו גם: התורה והמצוה על דברים כו - פירוש מלבי"ם על הספרי.

קיצור דרך: mdrjhlka-dm-26