לדלג לתוכן

ספרא על ויקרא ז טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרא על ויקראפרק ז' • פסוק ט"ו | >>
א • ב • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ז', ט"ו:

וּבְשַׂ֗ר זֶ֚בַח תּוֹדַ֣ת שְׁלָמָ֔יו בְּי֥וֹם קׇרְבָּנ֖וֹ יֵאָכֵ֑ל לֹֽא־יַנִּ֥יחַ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃






[א] "וּבְשַׂר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יֵאָכֵל" -- הרי זה בא ללמד על הנאכלים ליום אחד שאכילתם ליום אחד.

  • ואין לי אלא תודה; מנין לרבות את הלחם?    תלמוד לומר (ויקרא ז', ט"ו-ט"ז) "קרבנו".
  • מנין לרבות הולדות והתמורות?   תלמוד לומר "וּבְשַׂר".
  • מנין לרבות חטאת ואשם?   תלמוד לומר "זבח".
  • מנין לרבות שלמי נזיר ושלמים הבאים מחמת פסח?    תלמוד לומר "שלמיו".


[ב] "ביום קרבנו יֵאָכֵל" -- אין לי אלא אכילתם ליום אחד; ומנין אף תחלת זביחתם לא תהא אלא על מנת לאכול ליום אחד?    [ג] תלמוד לומר (ויקרא כ"ב, כ"ט-ל') "וכי תזבחו זבח תודה ליהו-ה לִרְצֹנְכֶם תזבחו ביום ההוא יֵאָכֵל" - שאין תלמוד לומר - אלא אם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לזביחה; שאף תחלת זביחתה לא תהא אלא על מנת לאכול ליום אחד.

[ד] אין לי אלא תודה; מנין לרבות לכל הנאכלים ליום אחד שלא תהא זביחתן אלא על מנת לאכול ליום אחד?    תלמוד לומר "וכי תזבחו זבח"-- לרבות כל הנאכלים ליום אחד שלא תהא זביחתן אלא על מנת להאכל ליום אחד.


[ה] "לא יניח ממנו עד בקר"-- אבל אוכל הוא כל הלילה.   אם כן למה אמרו חכמים עד חצות?  להרחיק מן העבירה. אבל אין מחשבה פוסלת בהן ואין חייבים עליהם משום נותר עד שיעלה עמוד השחר.