ספרא על ויקרא ו טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרא על ויקראפרק ו' • פסוק ט"ז |
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ו', ט"ז:

וְכׇל־מִנְחַ֥ת כֹּהֵ֛ן כָּלִ֥יל תִּהְיֶ֖ה לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃






[ד] "וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאָכֵל"-- מנחת כהנת נאכלת, מנחת כהן אינה נאכלת.

  • אין לי אלא מנחת חובתו; מנחת נדבתו מנין?    תלמוד לומר 'כל מנחת כהן'.
  • אין לי אלא כולה; מקצתה מנין?    תלמוד לומר "תהיה"-- אפילו כל שהוא.
  • אין לי אלא העליונה ב'כליל תקטר' והתחתונה ב'לא תאכל'; מנין העליונה ב'לא תאכל' והתחתונה ב'כליל תקטר'?    תלמוד לומר "כליל" (ויקרא ו, טו) "כליל" (שם טז,) לגזירה שוה.

ר' אליעזר אומר "כליל תהיה לא תאָכֵל"-- כל שבכליל; ליתן לא תעשה על אכילתן.