מ"ג ויקרא ו טז
<< · מ"ג ויקרא ו · טז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־מִנְחַ֥ת כֹּהֵ֛ן כָּלִ֥יל תִּהְיֶ֖ה לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃
תרגום
| אונקלוס: | וְכָל מִנְחָתָא דְּכָהֲנָא גְּמִיר תְּהֵי לָא תִתְאֲכִיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכָל מִנְחָתָא דְכַהֲנָא גְמִירָא תִּתְסַדֵר וְתִיהֱוֵי לָא תִתְאַכָל: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. פירוש, וכל מנחת כהן, של נדבה, כליל תהיה, כלה שוה לגבוה. ודרשו רז"ל כהן ולא כהנת, כי יש הפרש בכהנים בין הזכרים לנקבות בדברים רבים, שהרי מנחת כהן אינה נאכלת אבל מנחת כהנת נאכלת, כהן מוזהר מן הטומאה אבל לא כהנת, שכן דרשו רז"ל בני אהרן ולא בנות אהרן. וטעם הדבר לפי שהנשים גרמו מיתה לעולם. וכן בהקרבת קרבנות כהן ולא כהנת, וכן באכילת קדשי הקדשים כגון חטאת ואשם ומנחה ולחם הפנים כהן ולא כהנת, וכן כהן אסור בגרושה אבל כהנת מותרת במגרש, וכן במתנות כהונה כהן ולא כהנת, אינן מתחלקים על דרך החק כי אם לזכרי כהונה.
מדרש ספרא (כל הפרק)
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק ה (עריכה)
[ד] "וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאָכֵל"-- מנחת כהנת נאכלת, מנחת כהן אינה נאכלת.
- אין לי אלא מנחת חובתו; מנחת נדבתו מנין? תלמוד לומר 'כל מנחת כהן'.
- אין לי אלא כולה; מקצתה מנין? תלמוד לומר "תהיה"-- אפילו כל שהוא.
- אין לי אלא העליונה ב'כליל תקטר' והתחתונה ב'לא תאכל'; מנין העליונה ב'לא תאכל' והתחתונה ב'כליל תקטר'? תלמוד לומר "כליל" (ויקרא ו, טו) "כליל" (שם טז,) לגזירה שוה.
ר' אליעזר אומר "כליל תהיה לא תאָכֵל"-- כל שבכליל; ליתן לא תעשה על אכילתן.