ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/כט ב
מורה שהוא פעול בזמן שהוא בין עבר ועתיד, שהוא זמן ההווה עתה. כמו שתאמר על דרך משל: הַגַּן זֶה שָׁמוּר, שתבין ממנו שהוא שמור עתה בזמן הזה.
הפּוֹעֵל: פּוֹקֵד, פּוֹקְדִים, פּוֹקְדָה או פּוֹקֶדֶת, פּוֹקְדוֹת.
הפָּעוּל: פָּקוּד, פְּקוּדִים, פְּקוּדָה, פְּקוּדוֹת.
כינויי הבינוניים, ופתחת עליהם פתוחי עשרת הכנויים.
פתוחי פּוֹקֵד עשרה
[עריכה]פּוֹקְדוֹ, או פּוֹקְדֵהוּ – הלמ"ד בצרי, כמו "וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת עֹשֵׂהוּ" (הושע ח יד), "וּנְלוֹז דְּרָכָיו בּוֹזֵהוּ" (משלי יד ב), "מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם" (איוב מא יח).
פּוֹקֶדְךָ בסגול עי"ן-הפועל: "וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן" (ישעיהו מד ב), "אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ" (שמות יח ו). ובחירק: "אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל אֹיִבְךָ" (ש"ב ד ח), "כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ" (שמות כג ד), "הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ" (מ"ב כב כ). ואם למ"ד-הפֹעל גרונית העי"ן בצרי: "אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחֲךָ" (ש"א כא ג), או בפתח: "בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב" (ישעיהו מג א). וכן אם עי"ן-הפֹעל גרונית, בפתח: "לְזֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ" (דה"ב כ ז). ובהפסק: "יְיָ֥ שֹׁמְרֶ֑ךָ" (תהלים קכא ה), "וּזְכֹר֙ אֶת־בּ֣וֹרְאֶ֔יךָ" (קהלת יב א) – הלמ"ד בסגול והכ"ף קמוצה רפה. וכן "אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע אֶת עַבְדְּךָ מְקַלְלֶֽךָ" (קהלת ז כא). ויש בדגש: "יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶֽךָּ" (דברים ח ה).
פּוֹקְדִי – "גֹּאֲלִי חָי" (איוב יט כה), "יֹצְרִי מִבֶּטֶן" (ישעיהו מט ה). או פּוֹקְדֵנִי – "כִּמְעַט יִשָּׂאֵנִי עֹשֵׂנִי" (איוב לב כב), "אָמַרְתְּ אֵין רֹאַנִי" (ישעיהו מז י עי"ש). ופתח אל"ף "רֹאַנִי" במקום צרי.
פּוֹקְדָם – "גֹּאֲלָם חָזָק" (ירמיהו נ לד). או פּוֹקֶדְהֶם – בסגול עי"ן-הפֹעל או בפתח. ואם לא נמצא כן עם היחיד בה"א-מ"ם, הנה מצאנו "יִשְׁפְּטוּ אוֹתְהֶם" (יחזקאל כג מה) כמו אוֹתָם. וכן "הַמִּתְנַבְּאוֹת מִלִּבְּהֶן" (יחזקאל יג יז), "וְאֶת חֶלְבְּהֶן" (ויקרא ח טז),