ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/כט ב
מורה שהוא פעול בזמן שהוא בין עבר ועתיד, שהוא זמן ההווה עתה. כמו שתאמר על דרך משל "הגן זה שָׁמוּר", שתבין ממנו שהוא שמור עתה בזמן הזה.
הפּוֹעֵל: פּוֹקֵד. פּוֹקְדִים. פּוֹקְדָה או פּוֹקֶדֶת. פּוֹקְדוֹת.
הפָּעוּל: פָּקוּד. פְּקוּדִים. פְּקוּדָה. פְּקוּדוֹת.
כינויי הבינוניים, ופתחת עליהם פתוחי עשרת הכנויים.
פּוֹקֵד[עריכה]
פתוחי פּוֹקֵד עשרה.
פּוֹקְדוֹ, או פּוֹקְדֵהוּ – הלמ"ד בצרי, כמו "וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת עֹשֵׂהוּ" (הושע ח, יד), "וּנְלוֹז דְּרָכָיו בּוֹזֵהוּ" (משלי יד, ב), "מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם" (איוב מא, יח).
פּוֹקֶדְךָ – בסגול עי"ן-הפועל – "וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן" (ישעיהו מד, ב); "אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ" (שמות יח, ו). ובחירק – "אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל אֹיִבְךָ" (ש"ב ד, ח); "כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ" (שמות כג, ד); "הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ" (מ"ב כב, כ). ואם למ"ד-הפֹעל גרונית, העי"ן בצרי – "אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחֲךָ" (ש"א כא, ג); או בפתח – "בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב" (ישעיהו מג, א). וכן אם עי"ן-הפֹעל גרונית, בפתח – "לְזֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ" (דה"ב כ, ז). ובהפסק – "יְיָ֥ שֹׁמְרֶ֑ךָ" (תהלים קכא, ה); "וּזְכֹר֙ אֶת־בּ֣וֹרְאֶ֔יךָ" (קהלת יב, א) – הלמ"ד בסגול והכ"ף קמוצה רפה. וכן: "אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע אֶת עַבְדְּךָ מְקַלְלֶֽךָ" (קהלת ז, כא). ויש בדגש – "יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶֽךָּ" (דברים ח, ה).
פּוֹקְדִי - "גֹּאֲלִי חָי" (איוב יט, כה); "יֹצְרִי מִבֶּטֶן" (ישעיהו מט, ה). או פּוֹקְדֵנִי – "כִּמְעַט יִשָּׂאֵנִי עֹשֵׂנִי" (איוב לב, כב); "אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי" (ישעיהו מז, י). ופתח אל"ף "רֹאָנִי" במקום צרי.
פּוֹקְדָם - "גֹּאֲלָם חָזָק" (ירמיהו נ, לד). או פּוֹקֶדְהֶם - בסגול עי"ן-הפֹעל או בפתח. ואם לא נמצא כן עם היחיד בה"א-מ"ם, הנה מצאנו "יִשְׁפְּטוּ אוֹתְהֶם" (יחזקאל כג, מה) כמו אותם. וכן "הַמִּתְנַבְּאוֹת מִלִּבְּהֶן" (יחזקאל יג, יז); "וְאֶת חֶלְבְּהֶן" (ויקרא ח, טז);