סוכה טז ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
בית שמאי אומרים מלמעלה ובית הלל אומרים מלמטה אמר ר' יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ר' יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר מחיצה תלויה מתרת ולא היא לא ר' יהודה סבר לה כר' יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כר' יהודה לא ר' יהודה סבר לה כר' יוסי עד כאן לא קאמר ר' יהודה התם אלא בעירובי חצירות דרבנן אבל הכא סוכה דאורייתא לא ולא רבי יוסי סבר לה כר' יהודה עד כאן לא קאמר ר' יוסי הכא אלא בסוכה דמצות עשה אבל שבת דאיסור סקילה לא ואם תאמר מעשה שנעשה בציפורי על פי מי נעשה לא על פי רבי יוסי אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי ומאי מעשה דכי אתא רב דימי אמר פעם אחת שכחו ולא הביאו ס"ת מערב שבת למחר פירסו סדינין על גבי העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו פירסו סלקא דעתך מהיכן הביאום בשבת אלא מצאו סדינין פרוסין על גבי העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו אמר רב חסדא אמר אבימי אמחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן היכי עביד תלי ליה באמצע פחות משלשה למטה ופחות משלשה למעלה וכל פחות משלשה כלבוד דמי פשיטא מהו דתימא חד לבוד אמרינן תרי לבוד לא אמרינן קמ"ל מיתיבי מחצלת שבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן כי תניא ההיא בבסוכה גדולה ומאי קא משמע לן דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה כרבי יוסי אמר רבי אמי פס ארבעה ומשהו מתיר בסוכה משום דופן ומוקים ליה בפחות משלשה טפחים סמוך לדופן וכל פחות משלשה סמוך לדופן כלבוד דמי מאי קמ"ל הא קמ"ל שיעור משך סוכה קטנה שבעה:
רש"י
[עריכה]
בית שמאי אומרים מלמעלה - דיו אם עשאה מלמעלה מתוך אוגנו:
מן הכותל שביניהן - אותה הנעשית לחוץ בין החצרות ותלויה על פני פי הבור ואע"פ שלא נעשית בשביל המים דקא סבר מחיצה תלויה מתרת בחצרות אפילו כל טלטול:
בשיטת רבי יוסי - דמתניתין:
לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי - שתהא מחיצה תלויה מתרת בסוכה ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה בבור שתהא מתרת בשבת:
דרבנן - הא דאסרינן להביא מימי חצר זו לזו בלא עירוב מדרבנן הוא דמדאורייתא לא מיתסר אלא מרשות היחיד לרשות הרבים:
אבל שבת דאיסור סקילה הוא - במלאכות דאורייתא מחמירין אפילו במידי דרבנן דאית בה:
ואם תאמר - כיון דרבי יוסי לא סבר לה כרבי יהודה בשבת:
מעשה שנעשה בציפורי - שהתירו בשבת על ידי מחיצה תלויה כדאמר רב דימי לקמיה:
על פי מי נעשה - והלא רבי יוסי ראש של ישיבת ציפורי הוה כדאמרינן בסנהדרין (דף לב:) צדק צדק תרדוף הלך אחר בית דין יפה אחר רבי יוסי לציפורי:
לא על פי רבי יוסי נעשה - שכבר נפטר:
אלא על פי רבי ישמעאל בנו - ומאי מעשה דכי אתא רב דימי אמר פעם אחת שכחו בציפורי ולא הביאו ספר תורה בערב שבת. [שהיה דרכן להצניע ספר תורה בבתים מפני הנכרים ואותו הבית שהניחו לתוכו] היה בבית אחד שבחצר בית הכנסת ובתים הרבה היו פתוחין לחצר ולא עירבו או שהיו חצרות הרבה פתוחות לאותו מבוי ובית הכנסת פתוח לו והיה ספר התורה בחצר שכנגד בית הכנסת ולא נשתתפו במבוי ואסור להוציא מן החצרות למבוי ופרסו סדינין על גבי עמודים שהיו לרוחב המבוי וחלקו את המבוי ולא היו פתוחים מן המחיצה ולפנים אלא בית הכנסת וחצר שכנגדו והביאו ספר התורה שהרי שאר החצרות נסתלקו ואין איסור כאן:
מהיכן הביאום - והלא היה אסור להכניס ולהוציא והלא הכל מודים כו' לא גרסינן דמחיצה בלא גג לאו אהל הוא ומחיצה כזו מותר לעשות כדאמרינן בפרק כל גגות (עירובין דף צד.) אמר להם שמואל נגידו לי גלימא:
סדינין פרוסין - והיו גבוהין מן הארץ דהוה ליה מחיצה תלויה:
מחצלת שרחבה ארבעה ומשהו - וארכה כאורך הדופן:
מתרת בסוכה - אם תולה אותה באויר בפחות משלשה סמוך לסכך ופחות משלשה לקרקע וכגון שאין הסוכה גבוהה אלא עשרה מצומצמין:
מחצלת שבעה ומשהו - אלמא חד לבוד אמרינן ותו לא:
בסוכה גדולה - הגבוהה הרבה שאין יכול לומר בה שני לבודין הלכך בעי מחצלת שבעה ומשהו ומעמידה בפחות משלשה סמוך לסכך דהויא לה מחיצה עשרה ותו לא איכפת לן אם תלויה היא וקמ"ל דמשלשלין מלמעלה למטה כר' יוסי:
פס ד' ומשהו מתיר בסוכה - אם גבוה י' ורחבה ד' ומשהו:
ומוקי לה בפחות מג' סמוך לדופן - השני במקצוע וכי אמרינן לבוד איכא דופן שבעה וזה משך סוכה קטנה כדי ראשו ורובו:
תוספות
[עריכה]
בית שמאי אומרים מלמעלה ובית הלל אומרים מלמטה. בכל הספרים גרסינן איפכא בפ' כיצד משתתפין (עירובין דף פו.):
פירסו סלקא דעתך מהיכן הביאום. והלא היה אסור להכניס ולהוציא והא הכל מודים לא גרסינן דמחיצה בלא גג לאו אהל הוא ומחיצה כזו מותר לעשות בשבת כדאמרינן בפרק כל גגות (שם דף צד.) אמר להו שמואל נגידו לי גלימא כך פי' בקונטרס וכמו כן בפרק כל הכלים (שבת דף קכה:) גבי פקק החלון דהאי חלון למעלה בגג אבל מן הצד לא שייך איסור אהל והביא ראיה כמו כן מההיא דכל הגגות דאמר להו שמואל נגידו לי גלימא ואהדרינהו רב לאפיה ופריך לשמואל למה לי למעבד הכי הא אמר זה מטלטל עד עיקר המחיצה ומשני שמואל דעבד לצניעותא בעלמא משמע דאם היה שמואל אוסר כרב ניחא ליה במאי דעבד שמואל הכי ולא הוה קשיא ליה מידי היכי שרי למיעבד הכי אלמא לא חשיב אהל בדפנות מן הצד דהא לא קפיד רב על עשיית המחיצה אלא משום דקסבר אסור לטלטל הסדין לתוכה וקשיא לפירוש הקונטרס מאי הקשה היאך הביאו הסדינים דלמא דרך מלבוש הביאום ועוד קשה דלשון חלון שייך בכותל ובגג ארובה כדתנן (ביצה דף לה:) משילין פירות דרך ארובה וכמו ארובות שבדלת דפרק בתרא דיומא (דף עו.) היינו בארובות שבגג כמו ארובות השמים (בראשית ז) ועוד מוכח פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מד. ושם) דשייך מן הצד עשיית אהל גבי עשיית דופן פריך והא אתמר עלה הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה ביו"ט ובפרק כיצד משתתפין (שם דף פו:) גריס בקונטרס כמו שכתוב בספרים פירסו לכתחלה מי שרי והאמר מר הכל מודים שאין עושין אהל עראי לכתחלה בשבת ונראה לר"ת דמן הצד נמי שייך עשיית אהל וכל היכא דאמרינן דמחיצה זו מועלת להתיר חשיב עשיית אהל בתחלה כי הך דפרסו סדינין והוי כדופן שלישי של סוכה דחשבינן אהל בפרק מי שהוציאוהו (שם מד.) אבל דופן רביעי אינה אלא תוספת אהל דבלאו הכי משתריא ורב שהקפיד בפרק כל גגות (שם דף צד.) אעשיית מחיצה הקפיד דלדידיה כיון דאסור לטלטל לא היה לפרוש שם סדין בשבת משום עשיית אהל והא דפריך שמואל למה לי למיעבד הכי הא אמר זה מטלטל עד עיקר המחיצה כל שכן דאם היה אסור לטלטל דטפי הוי קשיא לן היכי שרי למיעבד הכי אלא האמת מקשה ומאן דשרי תוספת אהל אפילו באהל שלמעלה מן הגג נמי שרי כדמוכח פרק המוצא תפילין (שם דף קב. ושם) גבי הנהו דיכרי דהוו בי רב הונא ביממא בעו טולא בליליא בעו אוירא ולקמן פ' הישן (דף כז:) גבי עובדא דרבי אליעזר ששבת בסוכתו של (רבי יהודה) ברבי אילעאי בקיסרי:
מהו דתימא חד לבוד אמרינן תרי לבוד לא אמרינן. ותימה דהא נמי מלתא דפשיטא היא דמכשירין לעיל (דף ז.) קנה קנה פחות משלשה דדופן סוכה כדופן שבת ושמא סלקא דעתך לחלק בין שתי לערב ואין להקשות דתיסגי בשני חבלים שעוביין יתר מטפח ואמרינן לבוד כדאשכחן פרק קמא דעירובין (דף טז:) דמקיפין בשלשה חבלים והכא בשנים סגי הא אמרינן התם דלא התירו אלא בשיירא:
כי תניא ההיא בסוכה גדולה. בגבוה הרבה שאין יכול לומר שני לבודין הלכך בעי מחצלת שבעה ומשהו ומעמידה בפחות משלשה סמוך לקרקע כך פירש בקונטרס אבל בכל הספרים גרסינן מאי קמ"ל דמשלשל דפנות מלמעלה למטה כר' יוסי לפיכך צריך לפרש דמעמידה למעלה בפחות משלשה סמוך לסכך ואפילו גבוה הרבה מן הארץ כשרה כרבי יוסי דמתניתין דאמר מחיצה תלויה מתרת:
פס ארבעה. בהאי דמעומד שייך לשון פס ולעיל דרחבה לגובה הדופן שייך לשון מחצלת:
בפחות משלשה סמוך לדופן. מצות סוכה בשתי דפנות דשיטה דכולהו אמוראי דלעיל בפירקין (דף ו:) כרבנן דאמרי שתים כהלכתן היינו כמין גאם ואם האחת מן הדפנות שלימות ונתונה מזרחית מוקי לה להאי פס ארבעה ומשהו לצד דרום או לצד צפון בפחות משלשה לדופן מזרחית ונחשב כסתום ויש כאן שתי דפנות שלימות ותימה למה לי פס ארבעה יעשה פס שני טפחים ויעמידנו סמוך לדופן וירחיק שלשה טפחים פחות משהו ויעמיד פס אחד של שני טפחים
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/סוכה/פרק א (עריכה)
קג א ב מיי' פ"ד מהל' סוכה הלכה ד', סמ"ג עשין מג, טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף ט':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/סוכה/פרק א (עריכה)
תנן התם בעירובין פרק ח' בור שבין ב' חצירות כו' עד א"ר יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם פי' ת"ק דמתני' סבר המשלשל דפנות מלמעלה למטה משלשלם מן הסכך עד קרקעיתה של סוכה אם הגיע הדופן המשולשל קרוב לקרקעית הסוכה פחות מג"ט (אמר ד') כל פחות מג' כלבוד דמי וכאלו בקרקעית הסוכה הגיע לפיכך הוא דופן כשר אבל אם למעלה מג' טפחים פסול. שאינו דופן כשר אבל אם הדופן עולה מקרקעית הסוכה ולמעלה אם יש בזה הדופן י' טפחים אפילו נשאר בין הדופן ובין הסכך יותר מי' טפחים אחריו אויר דופן כשר הוא והסוכה כשרה.
ר' יוסי אומר גם הדופן היורד מן הסכך אם יש בו י' טפחים אפילו נשאר בין קרקעית הסוכה ובין הדופן יתר מי' טפחים כשר דין דופן העולה ממטה למעלה ודין הדופן היורד שוין. ורואין הדופן היורד התלוי כאלו יורד וסותם. וקא"ר יהודה בענין בור שבין ב' חצירות והבור חפור בעוביו של כותל וכותל המחיצה שבין ב' חצירות יורד וסותם על פי הבור ונשאר מקצת פי הבור פתוח בחצר זה ומקצת בור מצד האחד בחצר האחרת שבהן ממלאים מים מן הבור. וא"ר יהודה רואין זה הכותל שעל פי הבור יורד וסותם עד התהום ומחלק המים נמצאת משנת ר' יהודה ששנה כי הכותל שהוא תלוי בחללו של בור המחלק בין ב' חצירות יורד וסותם ומתיר הבור לזה ולזה על דעת ר' יוסי דמתני' ששנה כי הדופן מן הסכך ותלוי אם יש בו י' טפחים אע"פ שבין הדופן ובין קרקעית הסוכה אויר הרבה הדופן התלוי מתיר הסוכה. ואמרינן דרבי [יוסי] דמתיר מחיצה תלויה בסוכה בשבת חולק על רבי יהודה ואוסר וכן ר"י חולק ואוסר בסוכה ופשוטה היא והמעשה שנעשה בציפורי בעת ששכחו להביא ס"ת מע"ש ומצאו סדינין וסמכו עליהן משום מחיצה והביאו תורה בשבת ע"פ ר' ישמעאל ב"ר יוסי נעשה ולא ע"פ ר' יוסי. אמר אבימי מחצלת ד' טפחים ומשהו מעמידה באמצע בפחות מג' סמוך לסכך ופחות מג' סמוך לקרקעית הסוכה ועולה לו משום דופן וקיי"ל כל פחות מג' כלבוד דמי ואמרינן תרי לבוד [לבוד] בסכך ולבוד בקרקעית הסוכה ומסקנא דשמעתא כר' יוסי דהא אותבינן מחצלת ז' ומשהו מתרת בסוכה משום דופן ואוקימנא בסוכה גדולה ומשלשלין דפנות מלמעלה למטה ולא עוד שרבי יוסי נמוקו עמו.
אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל: כלו' בכותל החצר שעל הבור סגי דאמרינן גוד אחית מחיצתא אף בזו.
ואמר רבי אבא בר חנא א"ר יוחנן רבי יהודה שמתיר מחיצה תלויה במשנה זו בשיטת רבי יוסי אמרה מיהו לא רבי יהודה סבר לה כר"י ולא ר"י סבר לה כרבי יהודה מהא שמעינן מאי דכתיבנא לעיל שכשאומר על התנאים שהולכים בשיטה אחת פעמים שאינם מודים זה לזה בדבריהם.
עד כאן ל"ק רבי יהודה התם אלא בעירובי חצרות דרבנן דמדאורייתא לא בעי מחיצ' כלל והם אמרו אבל הכא בסוכה דמחיצתא דאורייתא לא לימא וע"כ לא קאמר רבי יוסי הכא אלא בסוכה דקילא שאין בה אלא עשה אבל בשבת דאיסור סקילה לא קאמר חיוב סקילה דהא עירוב דרבנן הוא דלית ביה סקילה אלא איסור סקילה כלומר איסור שבת שיש בו סקילה בדאורייתא ולהכי חמיר אפילו בשל דבריהם וא"ת א"כ דחד מינייהו לא שרי מחיצה תלויה בכל מקום מעשה שנעשה בצפורי במחיצות תלויות על פי מי נעשה לא על פי ר' יוסי נעשה דהא איהו לא שרי בשבת דחמיר אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה והא דלא אמרינן שנעשה על פי ר' יהודה שהוא מתיר בשבת איכא דאמרי דההיא ברשות הרבים הוא שר"ה היה מפסק' בבית שכנגד ביה"כ שבו ספר תורה שעומדין פתח כנגד פתח ועשו מחיצות תלויות בנתיים ורבי יהודה לא שרי אלא בעירובי חצרות לרבנן ורש"י פירש דמבוי שאינו מפולש הוא דאיסורו דרבנן ובדין הוא דשרי ביה רבי יהודה אלא שלא היה מקומו דצפורי מקומו של רבי יוסי ורבי ישמעאל בנו הוא כדאמרינן בסנהד' צדק צדק תרדוף הלך אחר ב"ד יפה אחר ר' יוסי בצפורי כך הגירס' בכל הספרים.
פרסו לכתחלה היכי פרסי: פי' דהא קי"ל שאין עושין אהל עראי לכתחלה בי"ט ואצ"ל בשבת אלא מצאו סדינין פרוסין מבע"י טפח על העמודים ופרסים אחר כך דאהל עראי הוא וקי"ל שמוסיפין על אהל עראי בשבת ועשו לו מחיצות תלויות והביאו ס"ת וקראו בו והכי קים להו דמחיצות תלויות הוי והכי נמי הוי אהל עראי ורש"י ז"ל כ' במס' שבת פרק כל הכלים דמחיצה בלא גג לאו אהל הוא והא דתנן התם פקק החלון פירש ז"ל שהיא ארובה בגג ומתוך כך מוחק וגורס כאן פרסו ס"ד א"נ דגרסינן היכי פרסי כלומר מהיאך הביאום בשבת דרך רשות הרבים אלא מצאו סדינין פרוסין ומחיצה כזו מותר בשבת ואינו נכון חדא דמאי מתמהינן היאך הביאום דדלמא דרך מלבוש אייתינהו ועוד דבעירובין מייתינן אאהל עראי גבי דופן סוכה ועוד דאי פקק החלון ארובה היא ה"ל למיתני ארובה כדקתני בכל דוכת' לכך פר"ת דשפיר שייך אהל בדופן וכן מפרש מורי נר"ו בשם רבינו הגדול ז"ל דודאי כל שעשה שלש מחיצות אהל הוא היכא דאיכא בר מיניה שלש מחיצות ועשה דופן רביעית חשוב תוספות אהל ולאפוקי מחיצה א' או שתים א"נ גג בלא מחיצות דלא כלו' הוא והכי מוכח הת' בעירובין והראיה שהביא רש"י שם מעובדא דרב ושמואל דהוו יתבי ונפל גודא ביני ביני כבר פירש' יפה ר"ת ז"ל וכדכתיבנא התם בס"ד.
אמר רב חסדא אמר אבימי מחצלת ארבע ומשהו מתרת בסוכה משום דמוקי' בי מצעי וקמ"ל לבוד משמעתין מוכח דכל היכא דאמרינן לבוד אינו כאלו היה סמוך ממש ואינו דא"כ בצרה לה מחיצה אלא לבוד דינו כאלו הוא סתום וזהו לבוד שאמרו בסוכה קטנה בפחות מג' דאי לא בציר ליה שיעורא.
מתיבי מחצלת שבעה ומשהו כו': אלמא לא סגי בפחות מכאן וקס"ד בסוכה קטנה מיירי מתניתא ופריק דההיא בסוכה גדולה וגבוהה כמה קמ"ל דבמחיצה זו שאין בה עשרה משלשלין דפנות על ידי לבוד שמעמידה בפחות משלשה סמוך לקרקע ונידונית כעשרה שדינו כאלו ארוך וסתום כדכתיבנ' ובתר הכי אמרינן גוד אסיק מחיצתא דפחות מעשרה לא אמרינן ליה והיינו דאמרי' קמ"ל דמשלשלין דפנות כלומר ע"י לבוד ולא בעינן מחיצה עשרה. ול"נ לפרש דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה קאמר דהא לא שמעינן ממתניתא כלל ולית לן לאוקומה כרבי יוסי דהוי יחידאה אלא מלמטה למעלה קאמר כרבנן וכן נראה מפרש"י ז"ל.
אמר רב אסי פס ד' ומשהו מתרת בסוכה משום דופן היכי עביד מוקי לה בפחות משלשה סמוך לדופן: פרש"י ז"ל סמוך לדופן השני במקצוע ולא נהיר' דאי איכא ב' דפנות בטפח שוחק סגי לשלישי' וכ"ת הכא קמ"ל דבהכי לא בעי צורת פתח פשיטא מאי קמשמע לן. והנכון דליכא אלא דופן אחת שלימה ויהיב האי פס במקום דופן שני האמצעים והוה ליה דופן שני ובתר הכי עביד שלישית טפח שוחק וצורת פתח והא קמשמע לן דמשך סוכה קטנה שבעה טפחים דהיינו כדי ראשו ורובו ושלחנו דאמרי בית שמאי ומדלא קאמר דמכשר דופן שני בטפח שוחק בי מצעי פחות מג' לכל רוח דהוו להו שבעה שמעינן דלעולם לא אמרינן תרי לבודין בפחות מפס ד' מיהו לאו ראיה היא דהא עדיפא ה"ל לאשמועי' דסגי לשלישית בטפח משא"כ באידך דאי עביד שניה בת טפח צריך לעשות שלישית שלימה דלמאי עביד בה לבוד ודאמרינן התם ושלישית טפח וצורת פתח ולא מוקמינן טפח שוחק בי מצעי משום דבעינן לאכשורי אפילו סוכה גדולה ותו דהתם רוח רביעית פרוצה וליכא לבוד אלא מחד גיסא כלפי דופן שנית האמצעי' וסוכה העשויה כמבוי דבעינן פס דהויא ד' ולא מכשירים בטפח שוחק בנתים או משום דהויא סוכה גדולה או משום דבעינן שתי דפנות דעריבן בשכנגדו בחצר פרוץ מיהו עיקר הדין אמת הוא מדלא אדכרי הך רבותא הכא והתם משום אנפא.
מהדורא תנינא:
מתוך: תוספות רי"ד/סוכה (עריכה)
בשיטת ר' יוסי אמרה דאמר מחיצה תלוי' מותרת פי' וגם ת"ק שאמר שעושין מחיצה בתוך הבור אית לי' שמחיצה תלוי' מותרת שהרי לא הי' מצריך לעשות המחיצה מפי הבור ועד המים אלא ה"פ כמו שהקיל ר' יוסי במחיצה תלוי' גבי יבשה הוא הדין נמי הקיל ר' יהודא בכותל שבין שת חצרות:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה