סוכה יז א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מתני' אהרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה בבית שנפחת וסיכך על גביו אם יש מן הכותל לסיכוך ארבע אמות פסולה וכן חצר שהיא מוקפת אכסדרה סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו אם יש תחתיו ארבע אמות פסולה:
גמ' כל הני למה לי צריכא דאי אשמעינן בית שנפחת משום דהני מחיצות לבית עבידן אבל חצר המוקפת אכסדרה דמחיצות לאו לאכסדרה עבידי אימא לא צריכא ואי אשמעינן הני תרתי משום דסככן סכך כשר הוא אבל סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו דסככה סכך פסול הוא אימא לא צריכא אמר רבה אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי גאויר פוסל בשלשה סכך פסול פוסל בארבעה ואמינא להו אנא אויר דפוסל בשלשה מנא לכו דתנן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה סכך פסול נמי לא ליפסיל אלא בארבע אמות דתנן בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין הסיכוך לכותל ד' אמות פסולה ואמרו לי בר מינה דההיא דרב ושמואל אמרי תרוייהו משום דופן עקומה נגעו בה ואמינא להו אנא מה אילו איכא דסכך פסול פחות מארבעה ואויר פחות משלשה מאי כשרה מלייה בשפודין מאי פסולה ולא יהא אויר הפוסל בשלשה כסכך פסול הפוסל בארבעה ואמרו לי אי הכי לדידך נמי דאמרת סכך פסול פוסל בארבע אמות מה אילו איכא סכך פסול פחות מד' אמות ואויר פחות משלשה מאי כשרה מלייה בשפודין מאי פסולה לא יהא אויר הפוסל בשלשה כסכך פסול הפוסל בארבע אמות ואמינא להו אנא האי מאי בשלמא לדידי דאמינא ארבע אמות
רש"י
[עריכה]
מתני' הרחיק הסיכוך מן הדפנות - לאו בגבהה קאמר אלא במשכה:
פסולה - דאויר פוסל בשלשה אפילו מן הצד ומכאן אני אומר ומפרש הא דאמרינן שבסכך פסול מן הצד אמרינן דופן עקומה להכשיר עד ארבע אמות היינו דחשבינן לסכך כאילו מן הדופן ונעקם ונכפף למעלה ובאוירה ליכא למימר הכי ואיני מפרש רואין את הדופן כאילו הוא עקום והולך תחת הסכך פסול ומגיע לסכך כשר ומוציא את הפסול מן הסוכה דאם כן גם גבי אויר נמי נימא הכי:
בית שנפחת וסיכך כו' - גגו נפחת באמצעו רחוק מן הדפנות לכל צד וסיכך על הפחת באמצעו ונמצא תקרת הבית שהיא פסולה משום תעשה ולא מן העשוי מפסקת בין דפנות לסכך כשר:
אם יש מן הסיכוך - הכשר ולכותל ד' אמות פסול דבארבע אמות לא נאמר למשה מסיני דופן עקומה אבל בפחות כשרה הלכה למשה מסיני רואין תקרת הבית כאילו היא הדופן שנעקם למעלה ואין כאן סכך פסול לפסול הסוכה ולא יישן תחת זה:
וכן חצר המוקפת אכסדרה - כל חצר שבהש"ס לפני הבתים והבתים פתוחין לו חצר זו מוקפת בתים מתוכה ופתוחין לה סביב מג' רוחותיה ולפני הבתים עשו אכסדראות סביב לשלשה רוחותיה והאכסדרה פתוחה היא ואין לה דופן לצד החצר ויש עליה תקרה וזה סיכך על גבה כל אוירה של כל חצר שבאמצע היקף אכסדראות ואין דופן לסוכה זו אלא מחיצות הבתים המפסיקות בין בתים לאכסדרה ונמצאת תקרת האכסדרה מפסקת סביב בין סכך לדפנות אם יש ברוחב האכסדרה ד' אמות פסולה פחות מארבע אמות כשרה דאמרינן דופן עקומה דוגמא לדבר קלוישטר"א בלשון אשכנז של איזה אומות הם הגלחים שיש לה אויר שיש בה עשבים והיקף אכסדרה סביב לו:
שהקיפוה - סיבבו סביב לה סמוך לדפנות בדבר המקבל טומאה ובאמצעה נתן הסכך כשר:
אם יש - תחת הסכך פסול ד' אמות פסולה אף הסכך כשר לפי שאין לה מחיצות פחות מכאן כשרה דאמרי' דופן עקומה:
גמ' כל הני למה לי - לאשמועינן דופן עקומה בתלת בבי במתניתין ליתני חדא ולשמעינן לכולהו:
משום דהני מחיצות לבית עבידן - להיות דופן לבית זה והרי הבית נעשה סוכה הלכך שדינן מחיצות בתר סוכה ע"י עיקום:
אבל חצר המוקפת אכסדרה דמחיצות לאו לאכסדרה נעשו - אלא לבית הלכך ליכא למימרא תקרה אכסדרה עקימת דפנות הללו היא ולא שדינהו לדפנות הכא לצד סוכה:
סכך כשר הוא - כלומר ממין סכך כשר הוא ופסולו משום תעשה ולא מן העשוי אבל דבר שאין מסככין בו שהוא מין פסול אימא לא ליכשריה על ידי עיקום:
דיתבי וקאמרי - משמיה דרב:
אויר פוסל - כל הסוכה בשלשה:
וסכך פסול פוסל - את כל הסוכה בד':
בר מינה דההיא - כלומר הראיה אינה עיקר:
דרב ושמואל אמרי תרוייהו משום דופן עקומה נגעו בה - להכשיר דאמרינן דופן הוא ולא סכך ואין כאן פסול וכי אמרינן בארבעה כגון באמצע רחוק מן הכותל ד' אמות דאינו יכול לבטלן על ידי עקימת דופן ונמצא חוצץ בסוכה בין כשר לכשר וארבעה הוי מקום חשוב להיות חציצה:
ואמינא להו אנא - תשובה לדבריהם:
ומה אילו איכא סכך פסול פחות מארבעה - ואויר בצידו פחות משלשה מאי אמריתו ביה:
כשרה - דליכא שיעור סכך פסול:
מלייה - לההיא שיעורא בשפודין דאסור לסכך בהן משום מקבלי טומאה והויא בה ארבעה טפחים מסכך פסול:
מאי - אמריתו ביה:
פסולה - דאיכא חציצה ארבעה ומתחילה כשהיה אויר שהוא חמור היתה כשרה ועכשו שנהפך להיות קל נפסלה:
לא יהא אויר - חמור שפוסל בג' פוסלה לסוכה זו כסכך פסול שהוא קל שאינו נפסל אלא בארבעה:
אמרו לי אי הכי לדידך נמי - דאמרת שיעור סכך פסול ד' אמות דלית לך דטעמא דמתניתין משום דופן עקומה אלא זהו שיעורא לפסול אפילו באמצע אף זו תשובתך ומה אילו כו' ואויר פחות מג' בצדו:
בשלמא לדידי דאמרי ארבע אמות - דקתני מתניתין פסולה הא פחות כשרה:
תוספות
[עריכה]ומשהו דכוותיה פריך פ"ק דעירובין (דף י:) דאמר רב יהודה מבוי שהוא רחב ט"ו אמה מרחיק שתי אמות ועושה פס ג' אמות ופריך ואמאי יעשה פס אמה ומחצה וירחיק שתי אמות ויעשה פס אמה ומחצה וליכא לשנויי הכא כדמשני התם דאתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה דהכא כל הפחות מג' כלבוד דמי והוה ליה כסתום דאפילו עשה כל דפנות הסוכה קנה קנה בפחות מג' כשרה כדתניא לעיל (דף ז.) דופן סוכה כדופן שבת ובלבד. שלא יהא בין קנה לחבירו ג' טפחים ואין שייך לחלק כלל בין סוכה של ג' דפנות לסוכה של ארבעה ועוד קשיא טפי דבשני פסין שיש בכל אחד חצי טפח ומשהו סגי דמוקי חד בפחות מג' סמוך לדופן ואידך מוקי בפחות מג' סמוך לראשון וי"ל משום דאמרינן בסוף פ"ק דעירובין (דף טז:) דכל מחיצה שאינה של שתי וערב אינה מחיצה ואם היו שני פסין שאין בכל אחד ארבעה הויא לה כמחיצה של שתי:
אויר פוסל. כל הסוכה בשלשה בין באמצע בין מן הצד סכך פסול פוסל כל הסוכה בארבעה באמצע כגון שהוא רחוק מן הכותל ארבע אמות דאינו יכול לבטלו משום עקימת דופן ונמצא חוצץ בין כשר לכשר ודוקא כשמתחיל מדופן האמצעי ומהלך על פני כל הסוכה עד הפתח דהשתא חוצץ האויר או הפסול בין כשר לכשר וליכא ג' דפנות לא לזה ולא לזה אבל אם מתחיל מן הדופן שבצד ומהלך עד הדופן שכנגדו אם . נשאר מן הכשר לצד הדופן האמצעי כשיעור הכשר סוכה כשרה דהא אית לה ג' דפנות ושל צד הפתח פסולה והיכא דהאויר או הפסול אין מהלכין על פני כל הסוכה כגון דאיכא באמצע סוכה ג' על ג' אויר או ארבעה על ארבעה סכך פסול אם ממנו ועד הדופן האמצעי כדי הכשר סוכה הכל כשר בין מה שבצדדין בין מה שלצד הפתח ואפילו מה שיוצא לחוץ לגמרי דהואיל והכל מחובר לשיעור הכשר סוכה הרי זה כפסל היוצא מן הסוכה דניתר בלא דפנות כדאמרינן [לקמן] (דף יט) דנידונין כסוכה ואפשר אפי' . אין כדי הכשר סוכה ממנו עד דופן האמצעי מצטרפין זה עם זה לכדי הכשר סוכה ואין האויר והפסול חוצצין מאחר שהכשר מתחבר יחד דרך הצדדים:
אילו איכא סכך פסול פחות מארבע ואויר פחות מג' מאי כשרה. ואין באויר שיעור לפסול ואין בסכך פסול שיעור לפסול אין מצטרפין זה עם זה לפסול כיון דלא שוו שיעורייהו להדדי כדאמרינן ומיהו היכא דאיכא שני טפחים סכך פסול ושנים של סכך פסול ואויר מפסיק ביניהם פחות מג' איכא לספוקי אם שני הפסולין מצטרפין לארבעה לפסול את הסוכה דשמא כיון דאויר מפסיק בינתים לא מצטרפי או שמא כיון דאין באויר ג' מצטרפין ומיהו היכא דליכא בפסולים ד' ואויר פחות מג' מפסיק ביניהם אין האויר משלימו לארבעה במה שחושבו כסתום מחמת לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/סוכה/פרק א (עריכה)
קד א מיי' פ"ה מהל' סוכה הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ב סעיף ב':
קה ב מיי' פ"ה מהל' סוכה הלכה י"ד, סמ"ג עשין מג, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ב סעיף א':
קו ג מיי' פ"ה מהל' סוכה הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ב סעיף ב':
קז ד מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ב סעיף ג':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/סוכה/פרק א (עריכה)
והא דר' אמי אסיקנא שיעור משך סוכה קטנה ז' טפחים. הא דאמור רבנן דבי רב האויר בסוכה פוסל [בג' טפחים] וסכך פסול פוסל בד' טפחים ואקשי רבה עליה ומה אילו איכא סכך פסול פחות מד' טפחים ואויר משלימו לד' כשרה [מליא בשפודין מאי פסולה] ולא יהא האויר החמור דפוסל בג' טפחים כסכך פסול הקל ממנו [דאינו] פוסל עד שיהיה בו ד' טפחים ואמרו לי לדידך נמי דאמרת אויר פוסל בג' טפחים כדתנן הרחיק את הסיכוך ג' טפחים פסול.
סכך פסול בד' אמות כדתנן בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין סיכוך לכותל ד' אמות פסול.
ואילו איכא פחות סכך פסול פחות מד' אמות ואויר פחות משלשה משלימו לד' אמות כשרה.
וצריכא דאי אשמועינן כו': אבל סוכה גדולה כו' ובדין הוא דסגי ליה בחצר המוקפת אכסדרה בתקרה שיש עליה מעזיבה דמחיצות לאכסדר' עבידן וסככן סכך פסול אלא דתנא לא זו אף זו קתני. והא דס"ד לאיפלוגי בדופן עקומה היכא דסככה סכך כשר להיכא דסיככה סכך פסול קשיא לפום מאי דפרישנא בדופן עקומה שרואין הכותל כאלו נתעקם מ"ש בין סכך הכשר לסכך הפסול לגבי האי מלתא ונ"ל דה"ק דדלמא הוה ס"ד דסכך פסול לא גמירי ביה דופן עקומה דכיון שאינו מן הסוכה כלל מפסיק וחוצץ הוא מאד אבל כשהסכך סכך כשר אלא שהוא נעשה לשם דירה דמין במינו הוא אינו חוצץ כל כך ראוי להכשירו ע"י דופן עקומה קא משמע לן דאפי' בסכך פסול אמרינן לה דהכי גמרינן.
אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי אויר פוסל בשלשה אפי' בסוכה גדולה. סכך פסול פוסל בארבע בסוכה גדולה דוקא ופירו' פסול דאמרי' באויר וסכך פסול היינו חוצץ בנתים שלא יצטרף מה שמן הצדדין להשלים לשיעור דאי איכא מחד גיסא מאויר וסכך פסול שיעור הכשר סוכה בשלש דפנות כהלכתן הרי הוא כשר שאפילו ניטל כל זה העודף היתה כשרה אלמא ודאי שחוצץ ופוסל כל מה שיש לצד רוח רביעית ואינו משלים לשיעור לצד דופן האמצעית ואם הוא נתון לכל אורך הסוכה וחוצץ בין שתי הדפנות הרי הוא פסול לכל הסוכה ותו ליכא שלש דפנות וכן כשנתון לרוחב ואין באחד מן הצדדין שיעור הכשר סוכה מש"ה נקט לישנא דפוסל.
ה"ג אויר דפוסל בגמרא מ"ל ול"ג מנא להו דהא מודה הוא בזה כדמוכחא סוגיין ומתני' היא ואמינא להו אי הכי סכך פסול נמי לא ניפסול אלא בארבע אמות כשם שאינו פוסל מן הצד דתנן בית שנפחת כו' אמרי לי בר מההיא דרב ושמואל דאמרי תרווייהו משו' דופן עקומה נגעו בה כלומר דהכי גמירי לשוייה דופן עקומה דאי לא בד' טפחים הויא חציצה דומיא דבאמצע. ומשמע להדיא דלרבה דאמר דאפילו באמצע אינו פוסל אלא בד' אמות דלא אתי עלה מדין דופן עקומה אלא בפחות מארבע אמות דלא הויא חציצה ואמינא להו אנא ומה אלו איכא סכך פסול פחות מארבע ואויר פחות מג' שמשלימו לד' מאי כשרה פירוש דלא מצטרפי תרוייהו לפסול מלייה בשפודין מאי פסולה ולא יהא אויר הפוסל בשלש כסכך הפוסל בד' פירוש בשלמא סכך פסול שהוא קל אינו מצטרף לפחות מג' אויר להשלימו לג' ולהיות כאילו יש כאן אויר שלשה שאין הקל מצטרף בשום מקום להשלים החמור ואינו ממלא חסרונו אבל אויר החמור היאך לא יצטרף להשלים שיעור הסכך הקל ולמלאות חסרונו ואמרו לי לדידך נמי אלו איכא סכך פסול פחות מארבע אמות ואויר משלימו לארבע אמות מאי כשרה דלא מצטרפי מליי' בשפודין מאי פסולה ולא יהא אויר החמור משלים חסרון הקל ואמינא להו אנא בשלמא לדידי משום שיעורא ולאו שיעורא וכיון דלא שוו שיעורייהו להדדי לא מצטרפו כך הגירסא ברוב הספרים ורש"י ז"ל מחיק ואין צורך דהכי פי' בשלמא לדידי דין הוא דלא מצטרפי דהא לא שוו אויר וסכך פסול בשעורייהו ולא בטעמא דסכך פסול שפוסל בארבע אמות מפני שהוא שיעור מקום ולא משום הפלגה וריחוק אבל לדידכו כי היכי דאויר משום הפלגה הכי נמי סכך פסול משום הפלגה דהא ד' טפחים לא תשוב שיעור מקום וכיון שכן דין הוא דמצטרפי דמה לי אתפליג בסכך פסול לחוד או בסכך פסול ואויר ולא אשכחן דאהדרו דבי רב תשובה להאי פירכא ולא אפשר לומר דאיתותבו מדלא מסיק תלמודא וקי"ל נמי כותייהו. ומסברא דרבה היא דלא ידע פירוקא דידהו דלא חשו לאהדורי ליה פירוקא אלא למפרך ליה האי דבסמוך או דשמע טענתייהו ולא ניחא ליה בגוה ולא קאמר לה אבל אינהו טענתא מעלייתא אית להו דלדידהו נמי לא שוו פסולי בטעמא דאויר משום הפלגה וסכך פסול משום שיעורא דד' חשיב להם שיעור מקום ועוד דאפי' שוו בטעמא כל דלא שוו בשיעורא לא מצטרפי כלל והיינו דפרכינן בסמוך מדתנן הבגד ג' על ג' והיינו דלא טרח תלמודא לפרושי טעמא דידהו דהא מגו פירוכא דפריכו מסוכה קטנה וממאי דפרכינן להו ממתני' דהבגד כו' נפקא לן שפיר דטעמא דידהו משום דלא שוו בשיעורא ממש כדאמרן.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה