לדלג לתוכן

נחמיאש על משלי ג ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | נחמיאש על משליפרק ג' • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ג', ח':

רִ֭פְאוּת תְּהִ֣י לְשׇׁרֶּ֑ךָ
  וְ֝שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃





רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך — כלומר, התורה והמצוה מלמדתך להועיל, כמו הרופא הטוב מרפא חולי הגופות, כן התורה מרפא חולי הנפשות. וכן הכתוב אומר: "הסולח לכל עונכי הרופא לכל תחלואיכי" (תהלים קג ג), ואמרו ז"ל (ערובין נד א): חש במעיו – יעסוק בתורה, שנאמר: רפאות תהי לשרך. והוא מעניין "שררך אגן הסהר" (שיר השירים ז ג), והוא הנקרא בלשון רז"ל טבור; והוא כינוי לכל הבטן, שהטבור באמצעיתו.

ושיקוי לעצמותיך – "ומוח עצמותיו ישוקה" (איוב כא כד) בלמדו תורה.