נחמיאש על משלי ג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | נחמיאש על משליפרק ג' • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ג', י"ב:

כִּ֤י אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ
  וּ֝כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה׃





כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה — משפטו: וכאב המייסר את בן ירצה.

דבר אחר: כי את אשר יאהב ה' יוכיח, ומכל מקום אחר כך כאב את בן ירצה; וכן הכתוב אומר: "כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך" (דברים ח ה). וכמה דברים טובים דברים ניחומים דרשו ז"ל בעניין הייסורין, הנם כתובים על ספרי בפרשת ואתחנן, וכן במסכת ברכות פרק א.

במסכת סופרים דרש "אל תקוץ בתוכחתו" (פסוק יא) מענין "וקצותה את כפה" (דברים כה יב), ורז"ל: מפסיקין בברכות ואין מפסיקין בקללות, מאי טעמא? אמר רבי לוי: אינו דין שיהו בני מתקללים ואני מתברך; ובמסכת מגילה, רשב"ג אומר: לפי שאין מברכין על הפורענות.

וכאב את בן ירצה – בשעה שמכאיבו, מי גרם לישראל לרצות לאביהם שבשמים? הוי אומר ייסורין.