לדלג לתוכן

משנה תרומות ו ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ו · משנה ד | >>

הגונב תרומה ולא אכלה, משלם תשלומי כפל דמי תרומה.

אכלה, משלם שני קרנים וחומש, קרן וחומש מן החולין, וקרן דמי תרומהד.

גנב תרומת הקדש ואכלה, משלם שני חומשיםה וקרן, שאין בהקדש תשלומי כפל.

הַגּוֹנֵב תְּרוּמָה וְלֹא אֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל דְּמֵי תְרוּמָה.

אֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם שְׁנֵי קְרָנִים וְחֹמֶשׁ;
קֶרֶן וְחֹמֶשׁ מִן הַחֻלִּין, וְקֶרֶן דְּמֵי תְּרוּמָה.
גָּנַב תְּרוּמַת הֶקְדֵּשׁ וַאֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם שְׁנֵי חֳמָשִׁים וְקֶרֶן,
שֶׁאֵין בַּהֶקְדֵּשׁ תַּשׁלוּמֵי כֵּפֶל:

הגונב תרומה,

ולא אכלה -
משלם תשלומי כפל - מדמי תרומה.
אכלה -
משלם שני קרנין וחומש,
קרן וחומש - מן החולין,
וקרן - מדמי תרומה.
גנב תרומת הקדש, ואכלה -
משלם שני חומשין וקרן,
שאין בהקדש - תשלומי כפל.

תשלומי כפל - הוא תשלום כפל הגניבה, כמו שאמר ה' יתברך וחייב לגנב באמרו "שנים ישלם"(שמות כב, ג).

אכלה, משלם שני קרנים וחומש, קרן וחומש מן החולין - והוא מה שהוא חייב בו אפילו לא היתה גנובה, ולפיכך אינו משלם תרומה אלא חולין, ומוסיף קרן מדמי תרומה, והוא מה שהוא חייב בגניבה. וכבר באר בתחילת דבריו שהוא משלם בגניבה מדמי תרומה. ואם הביא תרומה והיתה אותה תרומה הקדש, והוא שיקדיש אותה כהן שהיא ברשותו לבדק הבית, אם אכלה אחר כך ישראל יתחייב קרן ושני חומשים, חומש אחד שהוא חייב בו באכילת תרומה אפילו שאינה הקדש, וחומש שני שהוא חייב בו באכילת הקדש ואפילו אינו תרומה. כי העיקר אצלנו, הנהנה מן ההקדש בשווה פרוטה מעל, ומשלם שיעור מה שהפסיד מן ההקדש בשעת שנהנה ממנו בתוספת חומש על הדרך שזכרנו, ואחר כך מביא קרבן. והוא מאמר ה' יתברך "ומעלה מעל [וחטאה בשגגה] מקדשי ה'"(ויקרא ה, טו) וגו', ועוד יתבאר במסכת מעילה.

מי שגנב מן ההקדש לא יתחייב בתשלומי כפל, למאמר ה' יתברך "ישלם שנים לרעהו"(שמות כב, ח), לרעהו ולא להקדש. ואיסור הקדש אינו מוסיף על איסור תרומה, אלא מפני שהוא איסור מוסיף, כי התרומה היתה אסורה לישראל ומותרת לכוהנים, וכיון שהקדיש אותה נאסרת לכוהנים, וכאשר אירע בה איסור לכוהנים הוסיף גם כן אותה האיסור לישראל. לפי שהעיקר אצלנו אין איסור חל על איסור אלא באחד משלושה דרכים, האחד איסור מוסיף שהוא כמו זה שזכרנו, ועוד יתבארו כולם במקומם במסכת כריתות ובמקומות אחרים מלבד זה המקום. כי אם אכל בשוגג ארבעה סלעים תרומה בדרך הדמיון, בכל מקום שאמר משלם שני קרנים וחומש עניינו ישלם תשעה סלעים, ובכל מקום שאמר משלם קרן ושני חומשים משלם ששה סלעים, לפי שהעיקר אצלנו כפי דמים הוא משלם:

דמי תרומה. שאין יקרין כחולין גם יכול לשלם דמים ואין צריך לשלם פירות הראייות להיות קדש:

קרן וחומש מן החולין. דבר הראוי להיות קדש וקרן תרומה משום כפל:

שני חומשין. חד משום תרומה וחד משום דנהנה מן ההקדש:

שאין בהקדש כפל. דאמר בפרק הזהב (דף נז:) דרעהו כתיב:

דמי תרומה - שאין דמיה יקרים כחולין:

קרן וחומש מן החולין - והן נעשין תרומה, כדין כל אוכל תרומה בשגגה:

וקרן דמי תרומה - משום כפל לגנב:

תרומת הקדש - שהקדיש הכהן תרומה לבדק הבית:

שני חומשים - חד משום אוכל תרומה, וחד משום נהנה מן ההקדש. אבל כפל בהקדש ליכא דכתיב (שמות כב) ישלם שנים לרעהו ולא להקדש:

וקרן דמי תרומה. לשון רש"י כלומר מעות כמו שנמכרת תרומה בשוק עכ"ל בפ' הזהב. דאילו שיווי התרומה. קרן וחומש דמשלם מן החולין. נמי בשווי התרומה משלם:

משלם שני חומשים. דאיסור הקדש חל על איסור תרומה מטעם המשנה ד פ"ג דמס' כריתות כמו שכתב הרמב"ם:

(ד) (על המשנה) דמי תרומה כלומר מעות כמו שנמכרת תרומה בשוק. רש"י. דאלו שיווי התרומה קרן וחומש דמשלם מן החולין נמי בשיווי התרומה משלם. תוי"ט:

(ה) (על המשנה) שני חומשים דאיסור הקדש חל על איסור תרומה כמ"ש פרק ג' דכריתות:

דמי תרומה:    שאין דמיה יקרין כחולין וגם יכול לשלם דמים ואין צריך לשלם פירות הראויין להיות קדש. ה"ר שמשון ז"ל:

אכלה משלם שני קרנים וחומש:    אם הי' שוה ד' סלעים מה שאכל בשוגג משלם ט' סלעים. ושני חומשין וקרן דסיפא הם ששה סלעים. מהרמב"ם ז"ל. וכ' עוד ואיסור הקדש אינו מוסיף על איסור תרומה אלא מפני שהוא איסור מוסיף כי התרומה היתה אסורה לישראל ומותרת לכהנים וכיון שהקדיש אותה נאסרת לכהנים וכאשר אירע בה איסור לכהנים הוסיף ג"כ אותו האיסור לישראל ע"כ. כתב ה"ר יהוסף ז"ל משלם שני חומשין צ"ע אם החומש שהוא בעבור ההקדש הוא דמי תרומה או חומש של דמי חולין ע"כ:

יכין

אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין וקרן דמי תרומה:    ר"ל דמי' כשיווי התרומה. משא"כ הקרן והחומש שמשלם מן חולין. אף דג"כ משלם רק כפי שיווי התרומה דקיי"ל לפי דמי' משלם. עכ"פ חייב ליתן פירות. דבר הראוי להיות קודש:

גנב תרומת הקדש:    שהקדיש הכהן התרומה לבדק הבית:

משלם שני חומשים:    א' לתרומה וא' להקדש דאיסור הקדש חל על איסור תרומה. דכשהוקדשה נאסרה גם לכהנים עד שיפדנה:

בועז

פירושים נוספים