משנה תרומות ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) האוכל תרומה, שוגג -

משלם קרן, וחומש.

אחד האוכל,

ואחד השותה,

ואחד הסך.

אחד תרומה טהורה,

ואחד תרומה טמאה -

משלם חומשה - וחומש חומשה.

ואינו משלם תרומה,

אלא חולין מתוקנין - והן נעשין תרומה.

והתשלומין - תרומה.

ואם רצה הכוהן למחול - אינו מוחל.

(ב) בת ישראל שאכלה תרומה,

ואחר כך נישאת לכוהן -

אם תרומה שלא זכה בה כוהן, אכלה -

משלמת קרן וחומש - לעצמה.

ואם תרומה שזכה בה כוהן, אכלה -

משלמת קרן - לבעלים,

וחומש - לעצמה.

מפני שאמרו, האוכל תרומה שוגג -

משלם קרן - לבעלים,

וחומש - למי שירצה.

(ג) המאכיל את פועליו, ואת אורחיו, תרומה -

הוא משלם - את הקרן,

והן משלמין - את החומש,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים:

הן משלמין - קרן וחומש,

והוא משלם להם - דמי סעודתן.

(ד) הגונב תרומה,

ולא אכלה -

משלם תשלומי כפל - מדמי תרומה.

אכלה -

משלם שני קרנין וחומש,

קרן וחומש - מן החולין,

וקרן - מדמי תרומה.

גנב תרומת הקדש, ואכלה -

משלם שני חומשין וקרן,

שאין בהקדש - תשלומי כפל.

(ה) אין משלמין -

לא מן הלקט,

ולא מן השכחה,

ולא מן הפאה,

ולא מן ההפקר,

ולא ממעשר ראשון - שניטלה תרומתו,

ולא ממעשר שני, והקדש - שנפדו,

שאין הקודש - פודה את הקודש,

דברי רבי מאיר.

וחכמים - מתירין באלו.

(ו) רבי אליעזר אומר:

משלמין ממין - על שאינו מינו,

ובלבד שישלם מן היפה - על הרע.

רבי עקיבה אומר:

אין משלמין, אלא ממין - על מינו.

לפיכך,

אם אכל קישואין, של ערב שביעית -

ימתין לקישואין, של מוצאי שביעית - וישלם מהן.

ממקום, שרבי אליעזר - מקל,

משם, רבי עקיבה - מחמיר.

שנאמר "ונתן לכוהן את הקודש"(ויקרא כב, יד),

כל שהוא ראוי לעשות קודש,

דברי רבי אליעזר.

רבי עקיבה אומר:

"ונתן לכוהן את הקודש" - הקודש שאכל.

הדף הראשי של משנה תרומות ו

משנה תרומות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב