משנה תרומות ו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ו · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הגונב תרומה ולא אכלה, משלם תשלומי כפל דמי תרומה.

אכלה, משלם שני קרנים וחומש, קרן וחומש מן החולין, וקרן דמי תרומהד.

גנב תרומת הקדש ואכלה, משלם שני חומשיםה וקרן, שאין בהקדש תשלומי כפל.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַגּוֹנֵב תְּרוּמָה וְלֹא אֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל דְּמֵי תְרוּמָה.

אֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם שְׁנֵי קְרָנִים וְחֹמֶשׁ;
קֶרֶן וְחֹמֶשׁ מִן הַחֻלִּין, וְקֶרֶן דְּמֵי תְּרוּמָה.
גָּנַב תְּרוּמַת הֶקְדֵּשׁ וַאֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם שְׁנֵי חֳמָשִׁים וְקֶרֶן,
שֶׁאֵין בַּהֶקְדֵּשׁ תַּשׁלוּמֵי כֵּפֶל:

נוסח הרמב"ם

הגונב תרומה ולא אכלה משלם תשלומי כפל מדמי תרומה אכלה משלם שני קרנין וחומש קרן וחומש מן החולין וקרן מדמי תרומה גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין וקרן שאין בהקדש תשלומי כפל.

פירוש הרמב"ם

תשלומי כפל הוא תשלום כפל הגניבה כמו שאמר ה' ית' וחייב לגנב באמרו שנים ישלם:

אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין והוא מה שהוא חייב בו אפי' לא היתה גנובה ולפיכך אינו משלם תרומה אלא חולין ומוסיף קרן מדמי תרומה והוא מה שהוא חייב בגניבה וכבר באר בתחלת דבריו שהוא משלם בגניבה מדמי תרומה ואם הביא תרומה והיתה אותה תרומה הקדש והוא שיקדיש אותה כהן שהיא ברשותו לבדק הבית אם אכלה אחר כך ישראל יתחייב קרן שני חומשים חומש אחד שהוא חייב בו באכילת תרומה אפי' שאינה הקדש וחומש שני שהוא חייב בו באכילת הקדש ואפי' אינו תרומה כי העיקר אצלנו הנהנה מן ההקדש בשוה פרוטה מעל ומשלם שיעור מה שהפסיד מן ההקדש בשעת שנהנה ממנו בתוספת חומש על הדרך שזכרנו ואחר כך מביא קרבן והוא מאמר ה' ית' (ויקרא ה) (ומעלה מעל) [וחטאה בשגגה] מקדשי ה' וגו' ועוד יתבאר במסכת מעילה מי שגנב מן ההקדש לא יתחייב בתשלומי כפל למאמר ה' ית' (שמות כב) ישלם שנים לרעהו לרעהו ולא להקדש ואיסור הקדש אינו מוסיף על איסור תרומה אלא מפני שהוא איסור מוסיף כי התרומה היתה אסורה לישראל ומותרת לכהנים וכיון שהקדיש אותה נאסרת לכהנים וכאשר אירע בה איסור לכהנים הוסיף ג"כ אותה האיסור לישראל לפי שהעיקר אצלנו אין איסור חל על איסור אלא באחד מג' דרכים האחד איסור מוסיף שהוא כמו זה שזכרנו ועוד יתבארו כולם במקומם במסכת כריתות ובמקומות אחרים מלבד זה המקום. כי אם אכל בשוגג ד' סלעים תרומה בדרך הדמיון בכל מקום שאמר משלם שני קרנים וחומש ענינו ישלם תשעה סלעים ובכל מקום שאמר משלם קרן ושני חומשים משלם ששה סלעים לפי שהעיקר אצלנו לפי דמים הוא משלם:

פירוש רבינו שמשון

דמי תרומה. שאין יקרין כחולין גם יכול לשלם דמים ואין צריך לשלם פירות הראייות להיות קדש:

קרן וחומש מן החולין. דבר הראוי להיות קדש וקרן תרומה משום כפל:

שני חומשין. חד משום תרומה וחד משום דנהנה מן ההקדש:

שאין בהקדש כפל. דאמר בפרק הזהב (דף נז:) דרעהו כתיב:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

דמי תרומה - שאין דמיה יקרים כחולין:

קרן וחומש מן החולין - והן נעשין תרומה, כדין כל אוכל תרומה בשגגה:

וקרן דמי תרומה - משום כפל לגנב:

תרומת הקדש - שהקדיש הכהן תרומה לבדק הבית:

שני חומשים - חד משום אוכל תרומה, וחד משום נהנה מן ההקדש. אבל כפל בהקדש ליכא דכתיב (שמות כב) ישלם שנים לרעהו ולא להקדש:

פירוש תוספות יום טוב

וקרן דמי תרומה. לשון רש"י כלומר מעות כמו שנמכרת תרומה בשוק עכ"ל בפ' הזהב. דאילו שיווי התרומה. קרן וחומש דמשלם מן החולין. נמי בשווי התרומה משלם:

משלם שני חומשים. דאיסור הקדש חל על איסור תרומה מטעם המשנה ד פ"ג דמס' כריתות כמו שכתב הרמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) דמי תרומה כלומר מעות כמו שנמכרת תרומה בשוק. רש"י. דאלו שיווי התרומה קרן וחומש דמשלם מן החולין נמי בשיווי התרומה משלם. תוי"ט:

(ה) (על המשנה) שני חומשים דאיסור הקדש חל על איסור תרומה כמ"ש פרק ג' דכריתות:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

דמי תרומה:    שאין דמיה יקרין כחולין וגם יכול לשלם דמים ואין צריך לשלם פירות הראויין להיות קדש. ה"ר שמשון ז"ל:

אכלה משלם שני קרנים וחומש:    אם הי' שוה ד' סלעים מה שאכל בשוגג משלם ט' סלעים. ושני חומשין וקרן דסיפא הם ששה סלעים. מהרמב"ם ז"ל. וכ' עוד ואיסור הקדש אינו מוסיף על איסור תרומה אלא מפני שהוא איסור מוסיף כי התרומה היתה אסורה לישראל ומותרת לכהנים וכיון שהקדיש אותה נאסרת לכהנים וכאשר אירע בה איסור לכהנים הוסיף ג"כ אותו האיסור לישראל ע"כ. כתב ה"ר יהוסף ז"ל משלם שני חומשין צ"ע אם החומש שהוא בעבור ההקדש הוא דמי תרומה או חומש של דמי חולין ע"כ:

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים