משנה שקלים ד ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ד · משנה ז | >>
המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי המזבח, זכרים ונקבות, רבי אליעזר אומר, זכרים ימכרו לצרכי עולות, ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים, ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית.
רבי יהושע אומר, זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים, ויביא בדמיהן עולות, ושאר נכסים יפלו לבדק הבית.
רבי עקיבא אומר, רואה אני את דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע, שרבי אליעזר השוה את מידתו, ורבי יהושע חלק.
אמר רבי פפייס, שמעתי כדברי שניהן, שהמקדיש בפירוש, כדברי רבי אליעזר.
והמקדיש סתם, כדברי רבי יהושע.
הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו,
- וְהָיְתָה בָּהֶן בְּהֵמָה רְאוּיָה לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
- זְכָרִים וּנְקֵבוֹת,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- זְכָרִים יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי [נ"א: לִצְרִיכֵי] עוֹלוֹת,
- וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי [נ"א: לִצְרִיכֵי] זִבְחֵי שְׁלָמִים,
- וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- זְכָרִים עַצְמָן יִקָּרְבוּ עוֹלוֹת;
- וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי [נ"א: לִצְרִיכֵי] זִבְחֵי שְׁלָמִים,
- וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת;
- וּשְׁאָר נְכָסִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ;
- שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִשְׁוָה אֶת מִדָּתוֹ,
- וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חִלֵּק.
- אָמַר רַבִּי פַּפִּיַּס:
- שָׁמַעְתִּי כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן;
- שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בְּפֵרוּשׁ, כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר;
- וְהַמּקְדִּישׁ סְתָם, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- שָׁמַעְתִּי כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן;
המקדיש נכסיו -
- היתה בהן - בהמה ראויה להיקרב על גבי המזבח,
- זכרים ונקבות -
- רבי אליעזר אומר:
- זכרים - ימכרו לצריכי עולות.
- ונקבות - ימכרו לצריכי זבחי שלמים.
- ודמיהן ייפלו, עם שאר נכסים - לבדק הבית.
- רבי יהושע אומר:
- זכרים עצמן - יקרבו עולות.
- ונקבות - ימכרו לצריכי זבחי שלמים.
- ויביא בדמיהן - עולות.
- ושאר נכסים - ייפלו לבדק הבית.
- אמר רבי עקיבה:
- רואה אני את דברי רבי אליעזר - מדברי רבי יהושע,
- שרבי אליעזר - השוה את מידתו,
- ורבי יהושע - חלק.
- אמר רבי פפיס:
- שמעתי דברי שניהם,
- שהמקדיש בפירוש - דברי רבי אליעזר.
- והמקדיש סתם - דברי רבי יהושע.
- היתה בהן - בהמה ראויה להיקרב על גבי המזבח,
רבי אליעזר סובר, סתם הקדשות לבדק הבית.
ורבי יהושע אומר שהוא כן, אלא מה שאמר כי מה שאפשר להקדיש בעינו להקריבו במזבח שיקריב ויהיה כולו כליל והיא העולה.
וראה רבי עקיבא דברי רבי אליעזר על דברי רבי יהושע, כי רבי יהושע חילק דברו ונתן סתם הקדשות קצתו לבדק הבית ומקצתו למזבח.
ואמר רבי פפיס, כי מי שהקדיש לבדק הבית בפירוש שהדין בו כדברי רבי אליעזר, ומי שהקדיש סתם כרבי יהושע. ולא חלק רבי פפיס על רבי עקיבא.
והלכה כרבי עקיבא:
זכרים ימכרו לצרכי עולות כו' ודמיהם יפלו עם שאר הנכסים לבדק הבית - דסבר סתם הקדש לבדק הבית ואפילו במידי דחזי למזבח, אבל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח, שהמקדיש תמימים לבדק הבית אין נפדים אלא למזבח, והדמים יפלו לבדק הבית:
ויביא בדמיהן עולות - קסבר מידי דחזי למזבח מסתמא למזבח אקדשינהו, הלכך זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות, אבל הן עצמן אין קרבין שלמים, דהמקדיש נכסיו דעתו שיהיו כולם לגבוה, הלכך בהמות שראויות לקרב עולות יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות, דכיון דראויות למזבח חלה עליהן קדושת מזבח, ואפילו על הנקבות שאין גופן ראוי למה שדעתו להקדישן, כיון דלשם קרבן מיהא חזיין, לא חל עליהן קדושת בדק הבית, ויביא בדמיהם עולות:
שהמקדיש בפירוש - שאמר בהמה ונכסי להקדש. דכיון שהפרישן והבדילן זו מזו ואעפ"כ לא אמר בהמה למזבח ונכסי לבדק הבית, ש"מ דדעתו היה שבין בהמה ובין נכסיו הכל ילך אל מקום אחד. אבל המקדיש סתם כל נכסיו, דעתו להקדיש כל דבר למה שהוא ראוי. והלכה כר"ע:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
.אין פירוש למשנה זו
המקדיש נכסיו והיו בהן בהמות ראויות ליקרב ע"ג המזבח: בבא בתרא פ' מי שמת (בבא בתרא דף קנ"א) וזבחים פ' טבול יום (זבחים דף ק"ג) ותמורה פ' אלו קדשים (תמורה דף כ') ובר"פ בתרא דף ל"א ותוס' פ' שני דבכורות דף י"ד וביד פ"ה דהלכות ערכין סי' ז':
ר' אליעזר אומר וכו' ר' יהושע אומר זכרים עצמן יקרבו עולות ונקבו' ימכרו לצרכי זבחי שלמים ויביא בדמיהן עולות ושאר נכסים יפלו לבדק הבית: כך צ"ל ואית דגרסי ר"א אומר זכרים ימכרו לצריכי עולות ונקבות ימכרו לצריכי זבחי שלמים: וכן בר' יהושע גרס' ונקבות ימכרו לצריכי זבחי שלמים פי' מלות לצריכי ביודין בין הריש לכאף: ובירוש' אפליגי אמוראי אי פלוגתייהו במקדיש שאר נכסים עם עדרו או בעדרו בלחוד ותו אפליגו אי טעמא דר' אליעזר משום דסתם הקדשות לבדק הבית אי משום דאין אדם חולק את נדרו ואכתוב קצת ממנו בסמוך: ועיין במ"ש בפ' בתרא דתמורה סי' ב':
ר' יהושע אומר וכו': מפ' בירוש' דס"ל כר"ש בן יהודה אליבא דר"ש דמקדיש נקבה לעולתו דקדוש קדושת דמים ולא קדושת הגוף ואינה עושה תמורה: וז"ל הבבלי שם בתמורה א"ל ר' חייא ב"ר אבא לר' יוחנן לר' יהושע דאמר זכרים עצמן נקבות היכי מקרבן שלמים הא מכח קדושה דחוייה אתו דכיון דזכרים קרבו עולות ודמי השלמים עולות מכלל דס"ל דסתמייהו לעולה אקדשינהו וה"ל כמפריש נקבה לעולה והיכי קרבי שלמים הא בעו לרעות כדקתני מתני' דהתם המפריש נקבה לעולה תרעה א"ל ר' יהושע ס"ל כר"ש דפליג במתני' דהתם ואמר תמכר שלא במום דכל מידי דלא חזי ליה לגופיה לא נחתא ליה קדושת הגוף ופרכי' אימור דאמר ר"ש גבי נקבה לאשם דליכא שם אשם על אמו דלא אשכחן אשם נקבה אבל גבי נקבה לעולה דאיכא שם עולה על אמו דהא אשכחן שם עולה נקבה בעוף אפי' ר"ש מודה ועוד הא שמעי' ליה לר"ש בברייתא דאמר המפריש נקבה לעולתו עושה תמורה אלמא נחתא לה קדושת הגוף א"ל ר' יהושע ס"ל כאידך תנא אליבא דר"ש דתניא ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש אף לעולתו אין עושה תמורה דלא נחתא לההיא נקבה שהפריש קדושת הגוף לרעות: ור' יוחנן מפ' התם בירוש' טעמא דר' אליעזר דכתיב ואיש כי יקדיש את ביתו קדש במה אנן קיימין אם בבית דירה הרי כבר נאמר ואם המקדיש יגאל את ביתו הא במה אנן קיימין במקדיש את נכסיו מכאן שסתם הקדשות לבדק הבית. ור' זעירא בשם ר"ל מפ' טעמיה דר' יהושע דכתיב דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם איש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה' לעולה הכל קרב עולה לרצונכם תמים זכר מנין לרבות את הנקבות ת"ל בקר לרבות את הנקבות בבקר לרבות בעלי מומין:
אמר ר' עקיבא רואה אני: וכולי' כצ"ל:
שר' אליעזר השווה את מדתו: פי' הר"ש שיריליו ז"ל השתא משמע משום דקאמר בין זכרים בין נקבות ימכרו ור' יהושע חלק דבזכרים קאמר יקרבו עצמן ובנקבות קאמר ימכרו ויביאו עולות ולא קאמר דירעו עד שיסתאבו ובירוש' מאי ביניהון פי' מ"ט דר' עקיבא דקאמר דר' יהושע חלק מדותיו ור"א השוה מדותיו והא מדותיהן של זה ושל זה שקולין ואין טעם מכריע לנטות לזה מלזה דהא לר"א זכרים עולות קרבי ולר' יהושע נמי ונקבות לר"א זבחי שלמים ולר' יהושע נמי ומשום דיליף מקרא דהכל קרב עולה קאמר דיביאו בדמיהן עולות ולר"א רצו מביאין בדמיהן אבנים לבדק הבית דהא לבדק הבית אזלי הא בהא שוין דר' יהושע טפי מדר"א ואי משום דלר"א דמי הכל אזלי בדק הבית ולר' יהושע אזלי בהמות לגזבר דמזבח ושאר נכסים לבדק הבית בהא לא שייך חילק מדותיו דלא שייך בשאר נכסים קדשי מזבח ומשני רב אמר שבטא דכרכדא ביניהן פי' הכאה ששובטין בכרכד להשוות השתי שיהו נוחין להתפרק העליונים מן התחתונים לארוג ובלא האי כלי הן יכולי' לארוג אלא שהוא בקושי וה"נ לר' אליעזר איכא שבטא דכרכדא שהקרבנות מתוקנות יותר ולר' יהושע אינם מתוקנות כלומר טעמא דר"ע דראה דברי ר"א לאו משום דמדותיו שוין הוא דהא לר' יהושע נמי שוין כדאמרן אלא דעולות ושלמים הקרבין לגבי מזבח לר"א מתוקנים יותר מלר' יהושע דדילמא ספק הוא אי אקדשינהו למזבח או לבדק הבית ולר' אליעזר מתוקן זה ור"ע ה"ק רואה אני את דברי ר"א שבכלל דבריו דברי ר' יהושע ובדברי ר' יהושע אין נכללין דברי ר"א כן נר' לע"ד עכ"ל ז"ל:
יכין
ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית: קסבר דאף דהקדש לבדק הבית חל אפילו על הראויין למזבח, אפ"ה אינו יוצא מידי מזבח, להכי ימכרום לצרכי קרבנות מזבח והדמים יהיו לבדק הבית אבל לא יתנום לאומני בדק הבית והם ימכרום לצרכי קרבנות וכלעיל בהקדיש קטורת דהכא דראויין למזבח חמיר גם לר"א:
רבי יהושע אומר זכרים עצמן יקרבו עולות: דס"ל דכל הראוי למזבח, הקדישו להיות עולות, לכן הראוי לעולות, יקריב עצמן עולות:
ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים ויביא בדמיהן עולות: דמדאין עולות נקבות, על כרחך שיהיה דמיהן לעולות נתכוון, ועכ"פ הן גופן כיון דעכ"פ לשם קרבן שלמים חזיין, לא חל עלייהו קדושת בדק הבית ולא דמי כלל להך דפסחים [פ"ט מ"ז]:
שר' אליעזר השוה את מדתו: שכל הנכסים כולן יבואו. הן עצמן או דמיהן לבדק הבית:
ור' יהושע חלק: שאר נכסים לבדק הבית, ובהמה למזבח:
שהמקדיש בפירוש: שפירש ואמר בהמתי ונכסי קדושים, או ר"ל שפירש ביניהן בדבריו:
כדברי ר' אליעזר: דמדפירש והפרישן בדבריו זמ"ז, היה לו לפרש ג"כ ולומר בהמה למזבח ונכסים לבדק הבית, ומדלא קאמר הכי, ש"מ דכוונתו שיקדשו כולן בקדושה א':
והמקדיש סתם כדברי רבי יהושע: דמדהקדיש סתם, דעתו שיהיה כל א' למה שראוי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת