לדלג לתוכן

משנה ערלה ג א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ערלה · פרק ג · משנה א | >>

בגד שצבעו בקליפי ערלה, ידלק.

נתערב באחרים, כולם ידלקו, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, יעלה ב באחד ומאתים.

בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִּקְלִפֵּי עָרְלָה, יִדָּלֵק.

נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים,
כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:

בגד,

שצבעו בקליפי ערלה - יידלק.
נתערב באחרים -
כולם יידלקו - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים:
יעלה - באחד ומאתיים.

כבר בארנו כי הערלה אסורה בהנאה ואסור לצבוע בה ולא לעשות בה דבר אחר.

ויעלה באחד ומאתים - עניינו שיערבו אותו הבגד במאתים ויהיה הכל מותר, כמו שבארנו בפרק שלפני זה.

והלכה כחכמים:

ידלק. בהגוזל קמא ובפ' כל שעה (דף כב:) דרשינן מנין שלא יהנה ממנו ולא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר תלמוד לומר (ויקרא יט) וערלתם ערלתו את פריו ערלים וקליפין מרבינן [ברכות לו:] מדכתיב את פריו ואמרינן בירושלמי (הל' א) אית תני בעורל את פריו ואית תני בסמוך לפריו:

כולן ידלקו. דלרבי מאיר י' דברים מקדשין ובגד אחד מהן ולרבנן אין מקדשין אלא ו' דברים כדלקמן (מ"ז):

בגד שצבעו בקליפי ערלה - כגון קליפי אגוזים ורמונים דגם הקליפים אסורים בהנאה כדדרשינן [ברכות לו:] את פריו את הטפל לפריו:

ידלק - שאסור בהנאה דכתיב (ויקרא יט) וערלתם ערלתו, שלא יהנה ולא יצבע א ולא ידליק בו את הנר:

כולם ידלקו - רבי מאיר לטעמיה, דאמר לקמן את שדרכו למנות מקדש, ובגד שצבעו שדרכו למנות הוא:

וחכמים אומרים יעלה באחד ומאתים - לטעמייהו, דאמרי לקמן בפרקין אין מקדש אלא ששה דברים בלבד. והלכה כחכמים:

[ידלק. כתב הר"ב שאסור בהנאה וכו' שלא יהנה ולא יצבע וכו'. לשון ברייתא. וכתבו התוס' דפסחים [דף כה] וקדושין [דף נו]. דאע"ג דאמרינן שלא יהנה. אצטריך לאשמועינן שלא יצבע דסלקא דעתך דשרי משום דחזותא לאו מלתא היא. ואיצטריך לאשמועינן שלא ידליק דסלקא דעתך דשרי משום דמכלה אותו. ע"כ. והא דיליף הכא מוערלתם. בקדושין פ"ב משנה ט מפרש בענין אחר]:

כולם ידלקו. עיין בפי' מ"ו:

יעלה באחד ומאתים. כתב הרמב"ם בפי' ענינו שיערבו אותו הבגד וכו'. ולא לכתחלה קאמר. דאין מבטלין איסור לכתחלה אלא אם נתערבו. וכן לשונו בפט"ז מה' מאכלות אסורות נתערב באחרים יעלה במאתים ואחד:

(א) (על הברטנורא) גמרא ואף על גב דאמרינן שלא יהנה איצטריך לאשמעינן שלא יצבע דסלקא דעתת אמינא דשרי משום דחזותא לאו מלתא היא. ושלא ידליק כו' דסלקא דעתך אמינא דשרי משום דמכלה אותו. תו' פסחים דף כ"ה:

(ב) (על המשנה) יעלה כו' כתב הר"מ ענינו שיערבו אותו הבגד במאתים ויהיה הכל מותר ע"כ. ולא לכתחלה קאמר. דאין מבטלין איסור לכתחלה תוי"ט:

בגד שצבעו וכו':    בפ"ג דמסכת אהלות כתבתי מאי דקשה ממתני' דנבלעה בכסות דהתם אמתני' דהכא. ופי' הר"ש שירילי"ו ז"ל בגד שצבעו בקליפי ערלה וחזותא מילתא היא וחשיב כאילו נהנה מן הקליפין ע"כ:

ידלק:    פי' רש"י ז"ל בפ' בתרא דתמורה דְגַמְרַא ערלה מכלאים במה מצינו דזו עולה במאתים וזו עולה במאתים וכלאי הכרם בהדיא כתיב פן תקדש ודרשי' פן תוקד אש:

כולם ידלקו דברי ר"מ:    דבגד שצבעו הוא אחד מעשרה דברים שדרכן להמנות לר"מ ובירושלמי הקשה ר' חגיי כיון דבעלמא מדמינן דיני ע"ז לערלה והא גבי יין נסך דאסור בהנאה פליגי רשב"ג ורבנן בפ' בתרא דע"ז וס"ל לרשב"ג דימכר כולו לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו ואילו הכא גבי ערלה תנן בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק וכן נמי גבי אשרה תנן התם בפ' כל הצלמים נטל הימנה כרכד אסורה בהנאה ארג בו את הבגד אסור בהנאה ולא קפליג רשב"ג ומשני תמן אין דרך בני אדם ליקח יין מן העובד כוכבים הלכך ליכא למיחש שמא יחזור וימכרנו לישראל אבל גבי בגד דרך הוא ליקח אותו גם מן העובד כוכבים ולא ידע דהוא צבוע בקליפי ערלה או שארגו בכרכד של אשרה ואין לה תקנה אלא דליקה ופירשו ר"ע ז"ל לקמן בפירקין בסי' ו'. וכתב הר"ן ז"ל בס"פ כל הצלמים דף שע"א ע"ב ולפי זה הא דתנן בסמוך בסימן ד' תבשיל שבשלו בקליפי ערלה ידלק ולא אמרי' ימכר חוץ מדמי איסור שבו היינו דוקא בתבשיל שנאכל כמות שהוא חי שניקח מן העובד כוכבים הא בשאר תבשילין לא ידלק אלא ימכר כרשב"ג ע"כ ועיין עוד שם ריש דף שע"ב:

וחכמים אומרים יעלה באחד ומאתים:    פי' יתבטל אם נתערב:

יכין

בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק:    דגם קליפה אסור בהנאה וחזותא מלתא היא באיסור דאו' משא"כ באיסור דרבנן [כנדה דס"ב וב"ק דק"א]. מיהו בלא עביד לחזותא כיין במים בטל בו' חלקים [כפ"ח י"ד ק"ב סק"ה]:

נתערב באחרים כולם ידלקו:    דכל שכשמכרו דרכו למנותו חשיב ולא בטיל. וכל הנך דפרקן דתני בהו ידלקו ולא סגי שימכרם חוץ מדמי איסור כיי"נ שנתערב [פ"ה דע"ז מ"י]. התם ביי"נ ליכא למיחש שיחזור וימכרנו לישראל משא"כ הכא. ולרמב"ם התם בסתם יינם מיירי דהו"ל דרבנן משא"כ הכא דאו'. גם היתר הולכת דמי הנאה לים המלח אינו רק בע"ז דתופסת דמיה ולהכי הו"ל כמוליד האיסור גופי' לים המלח:

וחכמים אומרים יעלה באחד ומאתים:    בנתערב בר' בטל:

בועז

פירושים נוספים