משנה נידה ג ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ג · משנה ו | >>
המפלת ואין ידוע מה הוא, תשב לזכר ולנקבה.
אין ידוע אם ולד היה יא אם לאו, תשב לזכר ולנקבה ולנדה.
המפלת -
- ואין ידוע מה הוא - תשב לזכר ולנקבה.
- אין ידוע אם ולד - היה תשב לזכר ולנקבה, ולנידה.
לשון זה המאמר על צד הביאור הוא כן, המפלת ואין ידוע [מה הוא הולד שהפילה תשב לזכר ולנקבה, אין ידוע] אם וולד היה מה שהפילה או לא היה ולד תשב לזכר ולנקבה ולנדה.
ותואר זה, שהיא תשאר שבעה ימים בנדתה כדין כל נדה או יולדת זכר, ולא תותר לבעלה עד מלאת לה ארבעה עשר יום כדין יולדת נקבה. ואם ראתה אחר ארבעה עשר יום לא יהיה דם טהור אבל דם טמא, כמו אילו לא היתה יולדת אלא נדה לבד. ויהיה כל דם שתראה באותם השמונים ימים דם טמא, אם דם נדה ואם דם זיבה כפי זמן ראייתה כפי מה שהתבאר, וזהו כוונת "תשב לנדה" שלא יהיה לה דם טוהר כלל.
ובמלאת הארבעים יום תטבול כאילו יולדת זכר, ולא תגע בקדשים כל זה הזמן כמו היולדת ואף על פי שלא ראתה דם. ובמלאת שמונים תטבול ותביא קרבן יולדת, ואז תטהר לאכול בקדשים. ואמנם טבלה ביום ארבעים להיות טבילה בזמנה אם היתה יולדת זכר. וזהו כוונת תשב לזכר ולנקבה ולנדה בעת מה שזכר.
ושמור זה העניין:
ואין ידוע מה הוא - אם זכר אם נקבה:
תשב לזכר ולנקבה - ימי טוהר דזכר, וימי טומאה דנקבה:
לזכר ולנקבה ולנדה - כלומר, כשתראה תהא נדה, שאין לה ימי טוהר, דשמא לאו ולד הוא. וטובלת לסוף ארבעים כיולדת זכר יב למאן דאמר טבילה בזמנה מצוה. וטובלת יום ארוך, כגון יולדת זכר שטבלה לסוף שבעה ואינה טהורה לקודש ולמקדש עד מלאות הארבעים, צריכה טבילה אחרת לסוף הארבעים, וזאת נצרכה לטבול לסוף ארבעים יום כיולדת זכר, אע"פ שאין טבילה זו מועלת לה כלום, שהרי אינה טהורה לקודש ולמקדש עד מלאות שמונים כיולדת נקבה:
המפלת ואין ידוע מה הוא. כגון שעברה בנהר והפילה שם. או שהפילה לבור. או שהפילה וגררתו חיה. הרמב"ם פ"י מהא"ב:
אין ידוע אם ולד היה כו'. ובשלא הוחזקה עוברה. דאי בהוחזקה הלך אחר רוב נשים. ורוב נשים ולד מעליא ילדן. גמ':
תשב לזכר ולנקבה ולנדה. כתב הר"ב כלומר כשתראה תהא נדה שאין לה ימי טוהר כו' וטובלת לסוף מ' כו' ומש"ה הוא דתנן לזכר. וכ"כ הרמב"ם. ובכולהו בבי דלעיל נמי דתנינן תשב לזכר ולנקבה דינא הכי. אלא דכאן הוכרח הר"ב לפרש כן. משום דאל"ה בחנם נקט לזכר. אבל בגמ' [דף ל] אמתני' דלקמן למה הוזכר זכר וכו' שאם תראה יום ל"ד. ותחזור ותראה יום מ"א. תהא מקולקלת עד מ"ח. וכן לענין נקבה שאם תראה יום ע"ד ותחזור ותראה יום פ"א. תהא מקולקלת עד פ"ח. וכתבו התוס' תשב לזכר ולנקבה ולנדה. אע"ג דהוי ספק ספקא. תשב לנקבה. דאי מטהרת לה מטומאת נקבה משום ס"ס. ה"נ נטהרנה אם ראתה בל"ד ומ"א מס"ס ולא ניחוש לזכר. והוי תרי קולי דסתרן אהדדי. ומיהו בטועה בגמרא [ועיין ריש פ"ב דערכין] מחמרינן אע"ג דאיכא כמה ספיקי ע"כ:
(יא) (על המשנה) אם כו'. ובשלא הוחזקה עוברה. דאי בהוחזקה, הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים ולד מעליא ילדן. גמרא:
(יב) (על הברטנורא) ומשום הכי הוא דתנן לזכר. ובכולהו בבי דלעיל נמי דתנינן לזכר ולנקבה, דינא הכי. אלא דכאן הוכרח הר"ב לפרש כן, משום דאי לאו הכי, בחנם נקט לזכר. אבל בגמרא אמרינן, למה הוזכר זכר, שאם תראה יום ל"ד ותחזור ותראה יום מ"א תהא מקולקלת עד מ"ח כו' ועתוי"ט:
אין ידוע אם ולד היה וכו': ומחק הר' יהוסף ז"ל מלות אם לאו ע"כ:
תשב לזכר ולנקבה ולנדה: אע"ג דהוי ספק ספקא ספק שמא לא ילדה ואפי' ילדה שמא זכר הוא אפ"ה תשב לנקבה דאי מטהרת לה מטומאת נקבה משום ספק ספקא ולא נחוש לנקבה ה"נ נטהרנה אם ראתה בל"ד וחזרה וראתה במ"א מספק ספקא ולא ניחוש לזכר והוו תרי קולי דסתרן אהדדי כדפרישית לעיל וכיון דאי אפשר בתרוייהו למיזל לקולא דסתרן אהדדי אזלינן בתרוייהו לחומרא ומיהו בטועה בגמ' מחמרינן אע"ג דאיכא כמה ספיקי תוס' ז"ל ומ"ש כדפרי' לעיל הוא מ"ש בפירקין דף כ"ז. ועיין ג"כ בדבריהם ז"ל בפ"ק דב"ק דף י"א ומיד תבין אע"פ שכבר הוא מובן במה שהוספתי על דבריהם מדבריהם לדבריהם ז"ל:
ולנדה: בגמ' מוקי ר' יהושע בן לוי למתני' בשלא הוחזקה עיברה אבל אם הוחזקה אינה יושבת לנדה דאמרי' הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעליא ילדן ומביאה קרבן ונאכל:
יכין
המפלת ואין ידוע מה הוא: אם זכר או נקיבה:
ולנדה: דאין לה ימי טוהר כנדה וטמאה י"ד יום אפי' נקיים ואסורה למקדש ולקודש עד סוף פ' כיולדת נקיבה. וצריכה טבילה לסוף מ' כזכר ולסוף פ' כנקיבה. למ"ד טבילה בזמנה מצוה. ודוקא בלא הוחזקה מעוברת דאל"כ רוב נשים ולד מעליא ילדן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו אשר |
רמב"ן |
רשב"א |
מאירי |
ריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות הרא"ש |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: מהר"ם | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש