משנה נגעים ג ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ג · משנה ה | >>
הנתקין מיטמאין בשני שבועות, בשני סימנין -- בשער צהוב דק ובפשיון.
בשער צהב דק -- בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשני שבועות, שהן שלשה עשר יום.
הנתקים מיטמאין - בשני שבועות,
- ובשני סימנין - בשיער צהוב דק, ובפסיון.
- בשיער צהוב דק -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- בפסיון -
- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- ומיטמאין בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.
נתקים - הם נגעי הראש.
והוא אשר אמר יתברך בהם "נתק הוא"(ויקרא יג, ל), וזכר בו גם כן "והסגירו שבעת ימים שנית"(ויקרא יג, לא), וזכר בסימן הטומאה "ובו שער צהוב דק"(ויקרא יג, כט), ואמר בו גם כן "והנה פשה הנגע בעור"(ויקרא יג, לו):
הנתקים. שניתק שער ראשו או זקנו כגריס אם בתחלה נולד בו שער צהוב מחליטו ואם לאו מסגירו ואם בסוף שבוע ראשון פשה או נולד בו שער צהוב מחליטו ואם לאו חוזר ומסגירו שניה ואם בסוף שבוע שני פשה או נולד בו שער צהוב מחליטו ואם לאו פוטרו ואם לאחר הפטור נמי יש בו אחד משני סימנים הללו מחליטו:
תניא בתחלת תורת כהנים בברייתא דרבי ישמעאל כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעום טעם אחר שלא כעניע יצא להקל ולהחמיר כיצד איש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן (שם) והלא הראש והזקן בכלל עור הבשר היו וכשיצא לטעום טעם אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר להקל עליהם שלא ידונו בשער לבן ולהחמיר עליהן שידונו בשער צהוב. פירוש שלא כענינו דנתקין מטמאין בכל מראה ועור הבשר אין מטמא אלא בארבע מראות והכי תניא בהדיא בתורת כהנים יכול תטמא הבהרת בראש ובזקן ת"ל (שם) נתק הוא צרעת הראש והזקן הוא אין לראש ולזקן טומאה אלא מטומאת נתקין בלבד והא דכתיב (שם) גבי נתקין והנה מראהו עמוק מן העור הא דרשינן התם דלא גמירי לנתקים שאם ניתקו בידי אדם טהור דמה מראה עמוק בידי שמים אף נתק שניתק בידי שמים ואע"פ שאין מקרא יוצא מידי פשוטו משכחת לה בבהרת שנולדה לאחר הקריחה דלא טיהר הכתוב אלא מקום שיש בו שער וקרחת וגבחת דקרא לאו למעוטי שאר קרחות שסופן לגדל דלא בא הכתוב אלא להקל עליו לומר שאין קרחת וגבחת מיטמאין בנתקין אלא בארבע מראות ומיהו גבי ובו שער צהוב לא מיתוקם כפשטיה דקרא דמשמע דקאי אתרוייהו אמראהו עמוק ובהרת עמוק דבהרת עמוק אין דינה בשער צהוב אלא בשער לבן:
שלא ידוע בשער לבן דשער לבן טהור בנתקין וטמא בעור הבשר:
שידונו בשער צהוב וזו היא חומרא דטמא בנתקין וטהור בעור הבשר:
הנתקים - נגעים שבראש או בזקן קרויין נתקים:
בשער צהוב דק בתחלה - אם בתחלה נולד לו שער צהוב, מחליטו:
צהוב - דומה לזהב:
בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני - אם בסוף שבוע ראשון פשה או נולד לו שער צהוב, מחליטו. ואם לאו, מסגירו שנית, ואם בסוף שבוע שני פשה או נולד לו שער צהוב, מחליטו. ואם לאו, פוטרו. ואם לאחר הפטור פשה או נולד לו שער צהוב, מחליטו:
הנתקים. לקמן בפ"י מפרש להו:
מיטמאין בשני שבועות כו'. זכר בו והסגירו שבעת ימים שנית. וזכר בסימן הטומאה ובו שער צהוב דק. ואמר גם כן פשה הנגע בעור. הרמב"ם:
.אין פירוש למשנה זו
הנתקים. שיעורן כגריס. תניא בתחלת ת"כ בברייתא דר' ישמעאל כל דבר שהי' בכלל ויצא לטעון טעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר כיצד איש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן והלא הראש והזקן בכלל עור הבשר היו וכשיצאו לטעון טעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר להקל עליהם שלא ידונו בשער לבן ולהחמיר עליהם שידונו בשער צהוב פי' שלא כענינו דנתקים מטמאין בכל מראה ועור הבשר אין מטמא אלא בד' מראות והכי תניא בהדיא בת"כ וכו'. הר"ש ז"ל:
יכין
הנתקין: נתק הוא שנשרו שער הראש או הזקן על שטח שרחב כגריס אע"ג שאין שם נגע כלל מטמא בכל המראות [עי' רפ"י]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת