משנה נגעים ג רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) הכל מיטמאין בנגעים,
- חוץ מן הגוים, וגר תושב.
- הכל כשרים לראות את הנגעים,
- אלא שהטומאה והטהרה בידי כהן -
- אומרין לו: אמור טמא - והוא אומר טמא,
- אמור טהור - והוא אומר טהור.
- אין רואין שני נגעים כאחת,
- בין באיש אחד, בין בשני אנשים,
- אלא רואה את הראשון - ומסגירו, ומחליטו, ופוטרו,
- וחוזר לשני.
- אין מסגירין את המוסגר, ולא מחליטין את המוחלט,
- ואין מסגירין את המוחלט, ולא מחליטין את המוסגר,
- אבל בתחילה בסוף שבוע -
- המסגיר מסגיר, והמחליט מחליט,
- מסגיר ופוטר, מחליט ופוטר.
(ב) חתן שנראה בו נגע -
- נותנין לו שבעת ימי המשתה - לו, ולביתו, ולכסותו.
- וכן ברגל - נותנין לו כל ימות הרגל.
(ג) עור הבשר - מיטמא בשני שבועות,
- ובשלשה סימנין - בשיער לבן, ובמחיה, ובפסיון.
- בשיער לבן, ובמחיה -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- בפסיון -
- בסוף שבוע ראשון,
- בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- ומיטמא בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.
(ד) [ג] *הערה 1: המכווה, והשחין - מיטמאין בשבוע אחד,
- ובשני סימנין - בשיער לבן, ובפסיון.
- בשיער לבן - בתחילה, בסוף שבוע, לאחר הפטור.
- בפסיון - בסוף שבוע, לאחר הפטור.
- ומיטמאין בשבוע אחד - שהוא שבעת ימים.
(ה) [ד] הנתקים מיטמאין - בשני שבועות,
- ובשני סימנין - בשיער צהוב דק, ובפסיון.
- בשיער צהוב דק -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- בפסיון -
- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- ומיטמאין בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.
(ו) [ה] הקרחת והגבחת מיטמאות - בשני שבועות,
- ובשני סימנין - במחיה, ובפסיון.
- במחיה -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- בפסיון -
- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- ומיטמאות בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.
(ז) [ו] הבגדים מיטמאין - בשני שבועות,
- ובשלשה סימנין - בירקרק, ובאדמדם, ובפסיון.
- בירקרק, ובאדמדם -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- בפסיון -
- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- ומיטמאין בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.
(ח) [ז] הבתים מיטמאין - בשלשה שבועות,
- בשלשה סימנין - בירקרק, ובאדמדם, ובפסיון.
- בירקרק, ובאדמדם -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- בסוף שבוע שני,
- בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.
- ובפסיון -
- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני,
- בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.
- ומיטמאין בשלשה שבועות - שהן תשעה עשר יום.
- אין בנגעים - פחות משבוע אחד,
- ולא יתר על שלשה שבועות.
הערות
[עריכה]- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה נגעים ג
משנה נגעים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב