לדלג לתוכן

משנה נגעים ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) הכל מיטמאין בנגעים,

חוץ מן הגוים, וגר תושב.
הכל כשרים לראות את הנגעים,
אלא שהטומאה והטהרה בידי כהן -
אומרין לו: אמור טמא - והוא אומר טמא,
אמור טהור - והוא אומר טהור.
אין רואין שני נגעים כאחת,
בין באיש אחד, בין בשני אנשים,
אלא רואה את הראשון - ומסגירו, ומחליטו, ופוטרו,
וחוזר לשני.
אין מסגירין את המוסגר, ולא מחליטין את המוחלט,
ואין מסגירין את המוחלט, ולא מחליטין את המוסגר,
אבל בתחילה בסוף שבוע -
המסגיר מסגיר, והמחליט מחליט,
מסגיר ופוטר, מחליט ופוטר.


(ב) חתן שנראה בו נגע -

נותנין לו שבעת ימי המשתה - לו, ולביתו, ולכסותו.
וכן ברגל - נותנין לו כל ימות הרגל.


(ג) עור הבשר - מיטמא בשני שבועות,

ובשלשה סימנין - בשיער לבן, ובמחיה, ובפסיון.
בשיער לבן, ובמחיה -
בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
בפסיון -
בסוף שבוע ראשון,
בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמא בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.


(ד) [ג] *הערה 1: המכווה, והשחין - מיטמאין בשבוע אחד,

ובשני סימנין - בשיער לבן, ובפסיון.
בשיער לבן - בתחילה, בסוף שבוע, לאחר הפטור.
בפסיון - בסוף שבוע, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשבוע אחד - שהוא שבעת ימים.


(ה) [ד] הנתקים מיטמאין - בשני שבועות,

ובשני סימנין - בשיער צהוב דק, ובפסיון.
בשיער צהוב דק -
בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
בפסיון -
בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.


(ו) [ה] הקרחת והגבחת מיטמאות - בשני שבועות,

ובשני סימנין - במחיה, ובפסיון.
במחיה -
בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
בפסיון -
בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמאות בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.


(ז) [ו] הבגדים מיטמאין - בשני שבועות,

ובשלשה סימנין - בירקרק, ובאדמדם, ובפסיון.
בירקרק, ובאדמדם -
בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
בפסיון -
בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.


(ח) [ז] הבתים מיטמאין - בשלשה שבועות,

בשלשה סימנין - בירקרק, ובאדמדם, ובפסיון.
בירקרק, ובאדמדם -
בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
בסוף שבוע שני,
בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.
ובפסיון -
בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני,
בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשלשה שבועות - שהן תשעה עשר יום.
אין בנגעים - פחות משבוע אחד,
ולא יתר על שלשה שבועות.


הערות

[עריכה]
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם


הדף הראשי של משנה נגעים ג