לדלג לתוכן

משנה מעילה ד דפוסים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה מעילה ד דפוסים | >>

קדשי המזבח מצטרפין זה עם זה למעילה, ולחייב עליהן משום פגול נותר וטמא.

קדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה.

קדשי המזבח וקדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה למעילה.

חמשה דברים בעולה מצטרפין זה עם זה: הבשר, והחלב, והסולת, והיין, והשמן.

וששה בתודה: הבשר, והחלב, והסולת, והיין, והשמן, והלחם.

התרומה, ותרומת מעשר, ותרומת מעשר של דמאי, החלה, והבכורים, מצטרפין זה עם זה לאסור ולחייב עליהן את החומש.

כל הפיגולין מצטרפין זה עם זה.

כל הנותרין מצטרפין זה עם זה.

כל הנבלות מצטרפות זו עם זו.

כל השרצים מצטרפין זה עם זה.

דם השרץ ובשרו מצטרפין.

כלל אמר רבי יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוין, מצטרפין זה עם זה.

טומאתו ולא שיעורו, שיעורו ולא טומאתו, לא טומאתו ולא שיעורו, אין מצטרפין זה עם זה.

הפגול והנותר אין מצטרפין זה עם זה, מפני שהם שני שמות.

השרץ והנבלה, וכן הנבלה ובשר המת, אין מצטרפין זה עם זה לטמא אפילו כקל שבשניהם.

האוכל שנטמא באב הטומאה ושנטמא בולד הטומאה, מצטרפין זה עם זה לטמא כקל שבשניהם.

כל האוכלין מצטרפין, לפסול את הגויה בכחצי פרס, במזון שתי סעודות לערוב, בכביצה לטמא טומאת אוכלין, בכגרוגרת להוצאת שבת, בככותבת ביום הכפורים.

כל המשקין מצטרפין, לפסול את הגויה ברביעית, ובמלא לוגמיו ביום הכפורים.

הערלה וכלאי הכרם מצטרפין זה עם זה.

רבי שמעון אומר, אינן מצטרפין.

הבגד והשק, השק והעור, העור והמפץ, מצטרפין זה עם זה.

רבי שמעון אומר, מפני שהן ראויין לטמא מושב.

<< | משנה מעילה ד דפוסים | >>