לדלג לתוכן

משנה מידות ב ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מידות · פרק ב · משנה ד | >>

כל הכתלים שהיו שם, היו גבוהים, חוץ מכותל המזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה, ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם.

כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם הָיוּ גְבוֹהִים,

חוּץ מִכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי;
שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׁוֹרֵף אֶת הַפָּרָה
עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַמִּשְׁחָה,
וּמִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה בְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל
בִּשְׁעַת הַזָּיַת הַדָּם:

כל הכתלים שהיו שם -

היו גבוהים - חוץ מכותל מזרחי,
שהכוהן השורף את הפרה, עומד בהר המשחה -
ומתכוון ורואה פתחו של היכל - בשעת הזית הדם.

הלכה זו צריכה ביאור הרבה, ותן לבך לצייר מה שאני אומר לך:

  • אחר שאקדים, שפרה אדומה צריך לזרוק מדמה לנוכח ההיכל והוא רואה אותו, שנאמר "והזה אל נוכח פני אהל מועד מדמה"(במדבר יט, ד),
  • ומכלל מסכתא זו רבי אליעזר בן יעקב, שאמר בפרק זה שעזרת כהנים היתה גבוהה על עזרת ישראל שתי אמות ומחצה,
  • וכשנכנס אדם בשער שושן מהר הבית, הולך בקרקע ישרה עד שיגיע אל החיל,
  • אחר כך עולה מן החיל בשתים עשרה מעלות עד שמגיע לעזרת נשים, ותהיה עזרת נשים גבוהה מקרקע הר הבית והחיל כשש אמות, לפי שכבר הקדמנו שכל מעלה שהיתה במקדש גבוה חצי אמה,
  • אחר כך הולך עזרת נשים כולה שהיא ישרה, ועולה מסופה לעזרת ישראל בחמש עשרה מעלות כמו שזכר בפרק זה, ולפיכך היתה עזרת ישראל גבוהה מעזרת נשים שבע אמות ומחצה,
  • אחר כך עולה מעזרת ישראל אל עזרת הכהנים בדוכן שגבהו אמה, ושלשה מעלות ממעל לדוכן,
  • אחר כך הולך על עזרת כהנים כולה, והמזבח, ובין האולם והמזבח, בקרקע ישר אחד,
  • אחר כך עולה בשתים עשרה מעלות אל האולם וכמו שיזכור בשלישי ממסכתא זו, והאולם וההיכל בקרקע אחד ישר, ולפיכך יהיה ההיכל למעלה מעזרת כהנים בשש אמות.
ויעלה בידינו מכל הגבוהים, שקרקע ההיכל למעלה מקרקע הר הבית שבו שער שושן עשרים ושתים אמה, וגובהו של שער שושן עשרים אמה על הרוב כמו שהקדמנו שזה גובה של כל פתח, לפיכך כשהכהן עומד בהר המשחה ומביט משער שושן יגיע ראות עיניו אל המעלה השמינית ממעלות האולם, ואינו רואה את ההיכל מן הפתח בשום פנים, לפי שהמשקוף התחתון למעלה ממשקוף שער שושן העליון שתי אמות לנוכח, ולפיכך צריך שיהא הכותל שלמעלה משער שושן נמוך כדי שיראה ההיכל ממעל לו.

ואף על פי שכל מה שאמרנו מבואר למעיין, עוד אני מצייר אותו כדי שיובן במהרה, ועוד נבאר איך היה מקום הנחת ההיכל והעזרה בשפוע ההר, וזו היא הצורה:

inset


ואמרו שהוא נמוך מעשרים אמה דרך משל, כדי שיהא הנראה משער ההיכל יותר משתי אמות, ואם היה גובהו של כותל פחות יהא הנראה מפתח ההיכל יותר בלי ספק, וזה עניין מבואר:


כל הכתלים שהיו שם - בכל בניני הר הבית:

היו גבוהים - הרבה, עד שהיו כל הפתחים שבהן גובהן עשרים אמה, לבד ממה שעל הפתחים:

חוץ מכותל מזרחי - הוא התחתון לרגלי הר הבית:

שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה - הוא הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם, ופני הכהן למערכ ומתכוין ורואה מעל גובה ראש הכותל דרך השערים שלפנים ממנו את פתחו של היכל, כשהוא מזה בדם, כדכתיב (במדבר יט) והזה אל נוכח פני אוהל מועד. ואם היה הכותל גבוה, אע"פ שהשערים מכוונות כולם זה כנגד זה, שער הר הבית כנגד שער עזרת נשים, ושער עזרת נשים כנגד שער העזרה הגדולה, ושער העזרה הגדולה כנגד פתח ההיכל, לא היה יכול לראות את פתח ההיכל דרך הפתחים, לפי שההר הולך ומגביה ועולה עד שקרקע פתח ההיכל גבוה (שתי) [כ"ב אמות] ט יותר מקרקע רגלי הר הבית, ונמצא שאסקופת ההיכל גבוהה ממשקוף פתח הר הבית [שתי] אמות שהרי לא היה פתח הר הבית גבוה אלא עשרים כדתנן לעיל, ונמצא שאין הכהן השוחט את הפרה יכול לראות חללו של פתח ההיכל דרך אותו פתח:

שהכהן השורף את הפרה כו'. כתב הר"ב לפי שההר הולך ומגביה עד שקרקע פתח ההיכל גבוה (שתי) [כ"ב] אמות יותר מקרקע רגלי הר הבית. ומסכתא זו אליבא דראב"י שאמר בפרק זה שעזרת כהנים היתה גבוה על עזרת ישראל ב' אמות ומחצה [דאי אמרת רבנן הא איכא פלגא דאמתא דמתחזי ליה פתחא בגויה. גמ' דיומא דף ט"ז] וכשנכנס אדם בשער שושן מהר הבית הולך בקרקע ישרה עד שמגיע אל החיל אח"כ עולה מן החיל בי"ב מעלות עד שמגיע לע"נ ותהיה ע"נ גבוהה מקרקע הר הבית [בשש] אמות לפי שכבר הקדמנו שכל מעלה שהיתה במקדש גבוה חצי אמה. אח"כ הולך ע"נ כולה שהיא ישרה ועולה מסופה לע"י בט"ו מעלות כמו שיזכור בפ' זה. ולפיכך ע"י גבוהה מע"נ ז' אמות ומחצה. אח"כ עולה מע"י אל עזרת הכהנים בדוכן שגבהו אמה וג' מעלות למעלה לדוכן. אח"כ הולך על עזרת כהנים כולה והמזבח ובין האולם והמזבח בקרקע ישר אחד אח"כ הולך י"ב מעלות אל האולם. כמי שיזכור בפ"ג ממסכת זו. והאולם וההיכל בקרקע אחד ישר. ולפיכך יהיה ההיכל למעלה מעזרת כהנים בשש אמות ויעלה בידינו מכל הגבוהים. שקרקע ההיכל למעלה מקרקע הר בית שבו שער שושן כ"ב אמה. וגבהו של שער שושן כ' אמה על הרוב כמו שהקדמנו. שזה גובה של כל פתח. לפיכך כשהכהן עומד בהר המשחה ומביט השער שושן. יגיע ראות עיניו אל המעלה השמינית ממעלות האולם. ואינו רואה את ההיכל מן הפתח בשום פנים לפי שהמשקוף התחתון למעלה ממשקוף שער שושן העליון שתי אמות לנוכח. ולפיכך צריך שיהא הכותל של מעלה של שער שושן נמוך כדי שיראה ההיכל ממעל לו. ואמרו שהוא נמוך מכ' אמה דרך משל. כדי שיהא הנראה משער ההיכל יותר מב' אמות ואם היה גובהו של כותל פחות. יהא הנראה מפתח ההיכל יותר בלי ספק וזה ענין מבואר. הרמב"ם:

[ורואה בפתחו של היכל. ובמסכת פרה פ"ג משנה ט' תנן כנגד בית קדשי קדשים. ושם אכתוב בזה בס"ד]:

(ט) (על הברטנורא) ומסכת זו אליבא דר' אליעזר בן יעקב שאמר בפרק זה שעזרת כהנים היתה גבוהה על עזרת ישראל שתי אמות ומחצה. דאי אמרת רבנן, הא איכא פלגא דאמתא דמתחזי ליה פתחא בגויה. גמרא. צא וחשוב, מחיל. לעזרת נשים שתים עשרה מעלות, וממנה ט"ו מעלות לעזרת ישראל, וממנה לעזרת כהנים בדוכן שגבהן אמה, ובדוכן ג' מעלות, ומסוף עזרת כהנים לאולם י"ב מעלות וכל מעלה חצי אמה כו'. ואמרו שהוא נמוך מעשרים, כדי שיהיה הנראה יותר מב' אמות כו'. הר"מ. ועתוי"ט:

כל הכותלים וכו':    פ"ק דיומא דף ט"ז ותוס' פ' קבלה דף כ"ה וביד פ' ששי דהלכות בית הבחירה סי' ה': בסוף פי' רעז"ל צ"ל שהרי לא היה פתח הר הבית וכו':

עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה את פתחו:    כצ"ל ופירש הר"ר שמעיה ז"ל חוץ מן הכותל המזרחי של החיל שהיה נמוך כעשר אמות לראות מעליו פתחו של היכל במסכת יומא עכ"ל ז"ל: בפירוש רעז"ל עד שקרקע גבוה כ' אמה. אמר המלקט נראה צ"ל שתי אמות. ובפירוש רש"י ז"ל המונה ע"י הרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל שם במסכת יומא הלשון כך עד שקרקעית פתח ההיכל גבוה כ"ב אמות יותר מקרקעית רגלי הר הבית ונמצאת אסקופת ההיכל גבוהה ממשקוף פתח הר הבית שתי אמות ולא יוכל לראות חלל הפתח של ההיכל דרך אותו פתח ע"כ:

יכין

כל הכתלים שהיו שם:    בכל בנייני הר הבית:

היו גבוהים:    הרבה מאד, עד שמלבד הפתחים שכולן גבוהין כ' אמה, היה המשקוף שע"ג הפתחים גבוה הרבה מאד [רש"י יומא דט"ז א']:

חוץ מכותל המזרחי:    ר"ל כותל מזרח של חומת הר הבית שרק היא היתה גבוה רק מעט יותר מכ' אמה. [ולתוס' ישנים [יומא דט"ז א'], לא היה המשקוף שעל השער שם גבוה יותר מו' אמות]:

שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה:    הר הזיתים שבמזרח ביהמ"ק:

ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם:    לפי שמחומת הר הבית היה קרקע ישרה עד החיל. ומשם עד שער עזרת נשים י"ב מעלות שכל א' גבוה חצי אמה. ועזרת נשים שוב היתה קרקע ישרה עד סמוך לעזרת ישראל, שהיה שם ט"ו מעלות כאלו. אח"כ שוב היתה משער עזרת ישראל קרקע ישרה עד התחלת עזרת כהנים שגבוה אמה מעזרת ישראל. ואח"כ הדוכן סמוך לו והוא גבוה ג' מעלות כלעיל. ואח"כ קרקע ישרה עד בין המזבח לאולם שהיה שם י"ב מעלות כלעיל. נמצא שהיה שם בין הכל מ"ב מעלות משער הר הבית המזרחי עד מפתן ההיכל, וכל מעלה היה גבוה חצי אמה. נמצא שעם האמה שעזרת כהנים גבוה מעזרת ישראל, היה בין קרקע שער הר הבית למפתן ההיכל כ"ב אמה. ולפיכך היה גובה הר הבית סותם את פתח שער המזרח שגבוה רק כ' אמות, ואין הכהן השורף הפרה במזרח הר הבית יכול להשקיף דרך פתח שער המזרח את פתח ההיכל, דאע"ג דהשערים מכוונים היו זה כנגד זה, עכ"פ אסקופת פתח ההיכל היה גבוה ממשקוף של שער המזרח ב' אמות. להכי עשו המשקוף של שער המזרח של הר הבית נמוך, ועי"ז יכול הכהן השורף הפרה להציץ ממעל למשקוף שער המזרח, קצת מחלל פתח ההיכל דרך חלל שאר השערים, דאף דמשקוף שלהן גבוה הרבה מאד, [כרש"י יומא דט"ז א'], עכ"פ אסקופת שער ההיכל גבוה מאסקופת שער עזרת נשים רק ט"ז אמות, מדלא היה ביניהן רק ל' מעלות וגובה אמה א'. נמצא שד' אמות תחתונות של שער ההיכל נראין דרך שער עזרת נשים שגבוה חללו כ' אמות שלא נתכסו ממנו ע"י גובה ההר רק ט"ז אמות:

בועז

פירושים נוספים