לדלג לתוכן

משנה ידיים ד ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת ידיים · פרק ד · משנה ח | >>

אמר צדוקי גלילי, קובל אני עליכם פרושים, שאתם כותבין את המושל עם משה בגט.

אומרים פרושים, קובלין אנו עליך צדוקי גלילי, שאתם כותבים את המושל עם השם בדף, ולא עוד אלא שאתם כותבין את המושל מלמעלן ואת השם מלמטן, שנאמר (שמות ה) "ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל"יד.

וכשלקה מהו אומר (שם ט), "ה' הצדיק".

אומר מין גלילי:

קובל אני עליכם פרושים,
שאתם כותבין את המושל עם משה בדף.
אומרין פרושין:
קובלין אנו עליכם מין גלילי,
שאתם כותבין את המושל עם השם,
ולא עוד, אלא שאתם כותבין את המושל מלמעלן - ואת השם מלמטן,
שנאמר: "ויאמר פרעה, מי ה' אשר אשמע בקולו" (שמות ה ב).
וכשלקה, מהו אומר: "ה' הצדיק, ואני ועמי הרשעים" (שמות ט כז).

אומר המין שאתם מבזין שם משה רבינו בהיותכם כותבין אותו בשטרות עם שם המלך, רוצה לומר שאנו כותבין זמן לפלוני המלך, ואנו כותבין בשטר ההוא כדת משה וישראל.

ואמרו להם חכמים, כי אין זה גרעון לשמו אלא בזה גדולה לאותו המלך, שאנו כותבין בתורה ה' עם פרעה. ולא די בזה אלא שעוד נקדים שם פרעה, כמו שנאמר "ויאמר פרעה מי ה'"(שמות ה, ב).

ולפי שזכר הפסוק, אינו מאושר שיחתום מסכתא מן המסכתות בהכחשת כופר לגבורה, אבל באמונה בו, על כן אמר וכשלקה מהו אומר "ה' הצדיק"(שמות ט, כו):

המושל עם משה בגט. שהיו מונים לשנות המלכים:

תניא בתוספ' [ספ"ב] אומרים טובלי שחרית קובלנו עליכם פרושים שאתם מזכירים את השם בשחרית בלא טבילה אומרים פרושים קובלנו עליכם טובלי שחרית שאתם מזכירים את השם מן הגוף שיש בו טומאה. פירוש טובלי שחרית בפרק מי שמתו (דף כב.) אמר רבי יהושע בן לוי מה טיבן של טובלי שחרית ופריך מה טיבן והא אמר רבי יהושע בן לוי בעל קרי אסור בדברי תורה אלא מה טיבן של ארבעים סאה דסגיא בט' קבין אלא אמר ר' (יוחנן) [חנינא] גדר גדול גדרו בה ואותם טובלי שחרית תלמידי חכמים הם:

צדוקי גלילי - צדוקי שהיה מארץ הגליל:

המושל עם משה בגט - שהיו מונים לשנות המלכים וכותבים בכך וכך למלך פלוני, ובסוף הגט כותבין כדת משה וישראל, וגנאי הדבר למשה:

את המושל מלמעלן ואת השם מלמטן - שמקדימין שם פרעה לשם השם, דכתיב ויאמר פרעה מי ה':

וכשלקה פרעה מה הוא אומר ה' הצדיק - כדי שלא להשלים המסכתא במי ה' אשר אשמע בקולו, משום אל תעמוד בדבר רע טו, השלים בה' הצדיק:

בגט. כתב הר"ב שהיו מונים כו' בסוף הגט כותב. כדת משה וישראל. וכדתנן במשנה ה' פ"ח דגיטין. אבל בריש ר"ה מפרש הר"ב דבכל שטרות כותבין. וכ"פ הרמב"ם בכאן. בהיותכם כותבין אותן. בשטרותיכן כו' ולשון גט כבר בארתיו בריש מסכת גיטין. שכל השטרות נקראו כך:

שאתם כותבין את המושל עם השם בדף וכו'. אמרו לו חכמים כי אין זה גרעון לשמו של מרע"ה. ואין בזה גדולה לאותו המושל שאנו כותבים (ג"כ) בתורה. ה' עם פרעה. ולא די בזה אלא שעוד נקדים שם פרעה כו' (הרמב"ם):

וכשלקה מה הוא אומר כו'. כתב הר"ב כדי שלא להשלים כו' וה"נ בסוף מ"ק והא דבסוף פיאה מסיים כי השוחד יעור. הא תני וגו' ולא על אותו הפסוק בלבד נתכוין. אלא הוי גומר עד שלא תעמוד בדבר רע דבתר הך קרא סמך צדק צדק תרדוף למען תחיה וגו':

(יד) (על המשנה) שאתם כו'. א"ל חכמים, כי אין זה גרעון למשה ואין בזה גדולה למלך. שאנו כותבין ג"כ ה' עם פרעה ונקדים שם פרעה כו'. הר"מ:

(טו) (על הברטנורא) ובמסכת פאה דמסיים כי השוחד יעור, הא תני וגו', ונתכוון לסיפיא דקרא צדק צדק תרדוף למען תחיה:

אמר מין גלילי וכו':    עם משה בגט בבבא בתרא פ' גט פשוט (בבא בתרא דף קס"ב) כתבו תוס' ז"ל לא גרסי' את המושל עם השם בגט כמו שכתוב בקצת משניות כי מה ענין השם בגט דודאי כשנצחו בית חשמונאי היו כותבין בשנה כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון מקמי דאתבטילת אזכרתא מן שמיא כדאיתא בפ"ק דר"ה אבל המושל לא היו כותבין שהיו כותבים את השם אלא ודאי עם משה גרסי' ע"כ. ואיתה נמי כהרא"ש ז"ל שם דף רי"ד. וז"ל הר"ן ז"ל בפ"ק דגיטין דף תקנ"ז במסכת ידים תנן אמר צדוקי קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין מושל עם משה בגט ולא עוד אלא שאתם מקדימין מושל למשה ע"כ בקיצור:

וכשלקה פרעה מה הוא אומר ה' הצדיק:    כך מצאתי מוגה:

סליק וסליקא לה מסכת ידים. יבא על עמי בעדי עדיים. אמן

יכין

אמר צדוקי גלילי:    מגליל היה:

שאתם כותבין את המושל עם משה בגט:    רגילין היה למנות השנים בגט לשנות המושל. משום שלום מלכות. ולכן מתחילין הגט בזה הלשון. בכך וכך למושל פלוני [כגיטין דף פ' ע"א] ומסיימין כדת משה וישראל. וחשבו זה לגנאי למשה רבינו ע"ה שיוכתב שמו למטה משם המושל:

שאתם כותבים את המושל עם השם בדף:    ונ"ל דה"פ דאם היה זה פחיתות למשה רבינו ע"ה להכתב למטה ממושל. ק"ו לשכינה אפילו בשיכתב למעלה מהמושל אבל בדף א' לא היה מן הראוי. ומכ"ש איפכא ובחד קרא אלא ש"מ דאין בזה לא בזיון ולא כבוד כיון דלפי סדר המאמר צריך לכתוב כך וה"נ בגט:

ה' הצדיק:    נקט הך קרא כדי לסיים בטוב:

בועז

פירושים נוספים