משנה ידים ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת ידים · פרק ד · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

אומרים צדוקין, קובלין אנו עליכם פרושים, שאתם מטהרים את הנצוק.

אומרים הפרושים, קובלין אנו עליכם צדוקים, שאתם מטהרים את אמת המים הבאה מבית הקברות.

אומרים צדוקין, קובלין אנו עליכם פרושים, [ שאתם אומרים, שורי וחמורי שהזיקו, חייבין. ועבדי ואמתי שהזיקו, פטורין ].

מה אם שורי וחמורי שאיני חייב בהם מצות, הרי אני חייב בנזקן. עבדי ואמתי שאני חייב בהן מצות, אינו דין שאהא חייב בנזקן.

אמרו להם, לא.

אם אמרתם בשורי וחמורי, שאין בהם דעת, תאמרו בעבדי ובאמתי, שיש בהם דעת, שאם אקניטם, ילך וידליק גדישו של אחר ואהא חייב לשלם.

נוסח הרמב"ם

אומרין צדוקיין קובלין אנו עליכם פרושים שאתם מטהרין את הניצוק אומרין פרושין קובלין אנו עליכם צדוקיין שאתם מטהרין את אמת המים הבאה מבית הקברות אומרין צדוקיין קובלין אנו עליכם פרושים מה אם שורי וחמורי שאיני חייב בהן מצוות הריני חייב בנזקן עבדי ואמתי שאני חייב בהן מצוות אינו דין שאהא חייב בנזקן אמרו להם לא אם אמרתם בשורי וחמורי שאין בהן דעת תאמרו בעבדי ואמתי שיש בהן דעת שאם אקניטנו ילך וידליק גדישו של אחר ואהא חייב לשלם.

פירוש הרמב"ם

כבר קדם בה' של מכשירין מאמר המשנה כל הנצוק טהור ואע"פ שהעמוד שותת מחובר קצתו בכלי הטמא כמו שנאמר במים הבאים מבית הקברות שהם טהורים ואע"פ שראשו מחובר במקום טמא וכבר ידעת כי מדינינו כי העבדים שהזיקו אין חייבין בדיניהן בתשלומין כלל כמו שנתבאר בב"ק (דף פז.) נשים ועבדים וקטנים פגיעתן רעה הן שחבלו באחרים פטורים ואמנם היות האדם חייב כשהזיקה בהמתו הוא לשון התורה (שמות כא) כי יגח שור וגו' וכי יבער איש וגו' (שם כב):

שאם אקניטנו. אם אכעיסנו:

פירוש רבינו שמשון

מטהרים את הנצוק. כדתנן במכשירים (פ"ה מ"ט) הנצוק טהור:

אמת המים הבאה מן הקברות. מודו בה צדוקין דטהורה דכתיב (ויקרא יא) מקוה מים יהיה טהור:

שאם אקניטנו. היינו דאמרינן בב"ק (דף ד.) אטו עבד ואמה לאו טעמא רבה אית בהו שמא יקניטנו רבו וילך וידליק גדישו של חבירו ונמצא מחייב את רבו ק' מנה בכל יום:

תניא בתוספת"א [שם] אומרים צדוקין קובלין אנו עליכם פרושים מה אם בת בני הבאה מכח בני שהוא בא מכחי הרי היא יורשתני בתי הבאה מכחי אינו דין שתירשני אמרו להם לא אם אמרתם בבת הבן שכן חולקת עם האחים תאמרו בבת עצמה שאינה חולקת עם האחין. פירוש מה אם בת בני הצדוקין היו אומרים תירש הבת עם בת הבן עד שנטפל להן רבן יוחנן בן זכאי כדאיתא בפ' יש נוחלין [דף קטו:]:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מטהרים את הניצוק - דתנן במסכת מכשירין, כל הניצוק, טהור. אם מערה מכלי טהור לכלי טמא, מה שנשאר בכלי העליון, טהור, דניצוק אינו חיבור:

אמת המים הבאה מן הקברות - מודו בה צדוקים דטהורה, דכתיב (ויקרא יא) מקוה מים יהיה טהור:

שהרי אין בהן דעת - שיכוונו להפסיד ממון לבעליהן:

ילך וידליק גדישו של אחר - ונמצא מפסיד את רבו מאה מנה בכל יום:

פירוש תוספות יום טוב

מטהרים את הנצוק. כתב הר"ב דתנן במסכת מכשירין. פ"ה משנה ט':

שאתם אומרים שורי וחמורי כו'. כך מצאתי מוגה בנא"י. ולשון הרמב"ם כבר ידעת כי מדינינו כי העבדים שהזיקו אין חייבין אדוניהן בתשלומין כלל. כמו שכתוב בב"ק (פ"ח משנה ד') נשים ועבדים וקטנים פגיעתן רעה. החובל בהן חייב. הן שחבלו באחרים פטורים. ואמנם היות האדם חייב כשהזיקה בהמתו. הוא לשון התורה כי יגח שור וגו' וכי יבער איש וגו' הרמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אמת המים:    הבאה מן הקברות מודו בה צדוקים דטהורה דכתיב מקוה מים יהיה טהור כך הוא לשון הר"ש ז"ל נראה שר"ל אע"ג דכתיב מקוה מים יהיה טהור וכדתנן בפ' ששי דפרה נתן ידו או רגלו וכו' פסולים כדילפי' בפ' שני דזבחים דף כ"ה מהאי קרא אפ"ה המקוה טהור הואיל ועיקר המקוה קאי הכא במקום טהרה וז"ל הרמב"ם ז"ל הבאים מבית הקברות שהן טהורים ואע"פ שראשו מחובר במקום טמא ע"כ משמע קצת דאם המקוה עומד כולו בבית הקברות שהוא פסול בין לפרושים בין לצדוקים:

אומרים לצדוקים:    קובלים אנו עליכם פרושים שאתם אומרים שורי וחמורי שהזיקו חייב אני לשלם עבדי ואמתי שהזיקו אני חייב לשלם ומה אם שורי וחמורי שאינו וכו' כך צ"ל:

תאמרו ועבד ואמה:    מ"מ בעבדי ואמתי שיש בהן דעת שאם אקניטנו ילך וכו' וכך הוא בקצת דפוסים:

תפארת ישראל

יכין

אומרים צדוקין:    אגב דאייתי לעיל טענת הצדוקים שהיה להן על טומאת כתבי קודש ותשובת החכמים להן בזה מייתי נמי עוד כמה מיני קובלני של הצדוקים ותשובת חכמים להן עד סוף פרק:

שאתם מטהרים את הנצוק:    בעירה מכלי טהור לטמא. הקלוח ומה שבכלי עליון טהור [כמכשירין פ"ה מ"ט] והרי הקלוח כולו נוגע בטומאה:

שאתם מטהרי' את אמת המים הבאה מבית הקברו':    דמודו ביה צדוקים. מדכתיב אך מעין ומקוה מים יהיה טהור והרי גם הוא ראשו נוגע בטומאה כמו הניצוק. ואפ"ה אינו חיבור ואף דהיו יכולין להשיב דהתם מקום הנגיעה בעצמו טהור. דהרי המים במחובר איני מקבלין טומאה. ואפילו נפל מת לתוכן [כמקואו' פ"א מ"ד]. משא"כ הניצוק ודאי מקום הנגיעה טמא עכ"פ או הוה חשבינן לקלוח המים כולו כגוף אחד. היה אסור לשתות מהמעין בפיו בעוד קלוח המים נוגע בהטומאה:

שאתם אומרים שורי וחמורי שהזיקו חייבין:    כך כתוב בתורה בפירוש בפרשת משפטים כי יגח שור וגו':

ועבדי ואמתי שהזיקו פטורין:    כדאמרינן בב"ק [פ"ח מ"ד] נשים ועבדים וקטנים פגיעתן רעה וכו' ועל זה היו מתרעמין שיפטר האדון שלהן והרי ק"ו הוא. ומה וכו':

מה אם שורי וחמורי שאיני חייב בהם מצות:    נ"ל דר"ל דאע"ג דבשור וחמור. חייב בהן בעלים מצות לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. ושלא ירביעום כלאים ולמען ינוח בשבת עכ"פ אם רואה שהבהמה עושה א' מכל האיסורין הנ"ל מעצמה. אינו חייב למחות והרי אדרבה מותר להעמידה ע"ג עשבים מחוברין בשבת אע"ג שודאי תעקרן ממחובר לאכלן דהתורה אמרה למען ינוח. ואם ימחה בה אין כאן נייחא [כתוס' שבת קכ"ב א'] משא"כ בעבדו ואמתו חייב למחות בהן בשירצו לעשות עבירה. ועוד בהמה אין מצות עשה שתעשה על יד בעליה משא"כ עבדו ואמתו. חייב להשתדל שיקיימו כל מצות עשה שהאשה חייבת בהן [כנזיר דף ס"א א']:

ילך וידליק גדישו של אחר:    והיינו טעמא באמת [בב"ק דף ד' א']:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים