משנה חולין יב ניקוד
<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק יב, חולין •
(א) שִׁלּוּחַ הַקֵּן,
- נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ,
- בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת,
- בַּחֻלִּין,
- אֲבָל לֹא בַּמֻּקְדָּשִׁין.
- חֹמֶר בְּכִסּוּי הַדָּם מִשִּׁלּוּחַ הַקֵּן,
- שֶׁכִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בְּחַיָּה וּבְעוֹף,
- בִּמְזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן;
- וְשִׁלּוּחַ הַקֵּן
- אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּעוֹף,
- וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן.
- שֶׁכִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בְּחַיָּה וּבְעוֹף,
- אֵיזֶהוּ שֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן?
- כְּגוֹן אַוָּזִין וְתַרְנְגוֹלִים שֶׁקִּנְּנוּ בַּפַּרְדֵּס;
- אֲבָל אִם קִנְּנוּ בַּבַּיִת,
- וְכֵן יוֹנֵי הַרְדְּסִיאוֹת,
- פָּטוּר מִשִּׁלּוּחַ:
- פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ.
- עוֹף טָמֵא
- רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר,
- וְטָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא,
- פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ.
- קוֹרֵא זָכָר,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב,
- וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
- בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן,
- חַיָּב לְשַׁלֵּחַ;
- אֵין כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן,
- פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ.
- בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן,
- אֵין שָׁם אֶלָּא אֶפְרוֹחַ אֶחָד אוֹ בֵּיצָה אַחַת,
- חַיָּב לְשַׁלֵּחַ,
- שֶׁנֶּאֱמַר "קַן" (דברים כב, ו),
- קֵן מִכָּל מָקוֹם.
- הָיוּ שָׁם אֶפְרוֹחִין מַפְרִיחִין אוֹ בֵּיצִים מוּזָרוֹת,
- פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים" (שם);
- מָה אֶפְרוֹחִין בְּנֵי קַיָּמָא,
- אַף בֵּיצִים בְּנֵי קַיָּמָא,
- יָצְאוּ מוּזָרוֹת;
- וּמָה הַבֵּיצִים צְרִיכִין לְאִמָּן,
- אַף הָאֶפְרוֹחִין צְרִיכִין לְאִמָּן,
- יָצְאוּ מַפְרִיחִין.
- שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה,
- אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים,
- חַיָּב,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח".
- אָמַר: "הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת הָאֵם וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַבָּנִים",
- חַיָּב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר:
- "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם".
- חַיָּב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר:
- נָטַל הַבָּנִים וְהֶחֱזִירָן לַקֵּן,
- וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶם,
- פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ:
- וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶם,
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- לוֹקֶה, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- מְשַׁלֵּחַ, וְאֵינוֹ לוֹקֶה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה
- שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה,
- אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ:
- אֲפִלּוּ לְטַהֵר אֶת הַמְּצֹרָע.
- וּמָה אִם מִצְוָה קַלָּה שֶׁהִיא כְּאִסָּר,
- אָמְרָה תּוֹרָה (דברים כב, ז):
- "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים",–
- קַל וָחֹמֶר עַל מִצְוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה:
- אָמְרָה תּוֹרָה (דברים כב, ז):
משנה חולין, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב