משנה בבא מציעא י ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק י, בבא מציעא •

פרק י

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א)

הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ,

שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִים בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר.

וְרוֹאִים אֵילוּ אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר.

אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו,

נוֹטְלָן, וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן:

(ב)

הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה (שֶׁל שְׁנַיִם),

נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּה,

וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן,

הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָּה,

עַד שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת הָעֲלִיָּה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה,

וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזִיבָה:

(ג)

הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ,

אָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִבְנוֹת,

הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְדָר בְּתוֹכוֹ,

עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אַף זֶה דָּר בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ,

צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר;

אֶלָּא בַּעַל הָעֲלִיָּה בוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְאֶת הָעֲלִיָּה,

וּמְקָרֶה אֶת הָעֲלִיָּה,

וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת,

עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו:

(ד)

וְכֵן בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָּנוּי בַּסֶּלַע,

וְגִנָּה אַחַת עַל גַּבָּיו,

וְנִפְחַת,

הֲרֵי בַּעַל הַגִּנָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה,

עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לְבֵית בַּדּוֹ כִּפִּין.

הַכֹּתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ,

פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל, וְנָפְלוּ,

בְּתוֹךְ הַזְּמַן,

פָּטוּר;

לְאַחַר הַזְּמַן,

חַיָּב:

(ה)

מִי שֶׁהָיָה כָּתְלוֹ סָמוּךְ לְגִנַּת חֲבֵרוֹ,

וְנָפַל,

וְאָמַר לוֹ: פַּנֵּה אֲבָנֶיךָ,

וְאָמַר לוֹ: הִגִּיעוּךָ,

אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו,

אָמַר לוֹ:

הֵילָךְ אֶת יְצִיאוֹתֶיךָ וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת שֶׁלִּי,

אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ,

וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי,

וְאָמַר לוֹ: טֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בִּשְׂכָרְךָ,

אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו,

(וְ)אָמַר לוֹ:

הֵילָךְ שְׂכָרְךָ וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת שֶׁלִּי,

אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

הַמּוֹצִיא זֶבֶל לִרְשׁוּת הָרַבִּים,

הַמּוֹצִיא מוֹצִיא, וְהַמְּזַבֵּל מְזַבֵּל.

אֵין שׁוֹרִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,

וְאֵין לוֹבְנִים לְבֵנִים;

אֲבָל גּוֹבְלִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,

אֲבָל לֹא לְבֵנִים.

הַבּוֹנֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,

הַמֵּבִיא אֲבָנִים מֵבִיא, וְהַבּוֹנֶה בּוֹנֶה;

וְאִם הִזִּיק, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

אַף מְתַקֵּן הוּא אֶת מְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם:

(ו)

שְׁתֵּי גִּנּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ וְהַיָּרָק בֵּינְתַיִם,

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שֶׁל עֶלְיוֹן;

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל תַּחְתּוֹן.

אָמַר רַבִּי מֵאִיר:

אִם יִרְצֶה הָעֶלְיוֹן לִקַּח אֶת עֲפָרוֹ, אֵין כָּאן יָרָק.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

אִם יִרְצֶה הַתַּחְתּוֹן לְמַלֹּאת אֶת גִּנָּתוֹ, אֵין כָּאן יָרָק.

אָמַר רַבִּי מֵאִיר:

מֵאַחַר שֶׁשְּׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל זֶה,

רוֹאִין מֵהֵיכָן יָרָק זֶה חַי.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:

כֹּל שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטֹּל,

הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ;

וְהַשְּׁאָר, שֶׁל תַּחְתּוֹן:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק י, בבא מציעא •

משנה בבא מציעא, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב