משנה דמאי ה ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק ה · משנה ד | >>
הלוקח מן הפלטר, מעשר מכל טפוס וטפוסח, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, מאחת על הכל.
מודה רבי יהודה בלוקח מן המנפול, שהוא מעשר מכל אחד ואחד.
הַלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטֵר,
- מְעַשֵּׂר מִכָּל טְפוּס וּטְפוּס;
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- מֵאַחַת עַל הַכֹּל.
- מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּלוֹקֵחַ מִן הַמָּנְפּוֹל,
- שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:
הלוקח מן הפלטר -
- מעשר מכל טפוס וטפוס,
- דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: מאחד - על הכל.
- ומודה רבי יהודה,
- בלוקח מן המנפול - שהוא מעשר מכל אחד ואחד.
מי שילוש הקמח, ועושה אותה ככרים, ואופהו - נקרא נחתום. והלוקח מן הנחתום, למכור לבני אדם - נקרא פלטר.
ועיקר מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה, שרבי מאיר אומר, שהמתקן יתקנהו בדפוס אחד, יהיה קטן או גדול. וכשנמצא אצל זה המוכר דפוסים הרבה, משתנים זה מזה, נדע שהוא לקח מאנשים רבים, ועל כן מעשר מכל דפוס ודפוס, לפי שלכל דפוס מין ממיני הזרע.
ורבי יהודה אומר, כי הנחתום בעצמו המתקן הלחם, אפשר שיעשה מעיסה אחת מינים הרבה מן הלחם, בדפוסים משתנים זה מזה, לפיכך אלו הדפוסים המשתנים, אשר נמצאו אצל פלטר זה, מאיש אחד לקחם.
ומנפול - פירוש, הוא מוכר הלחם כמו כן, אבל הוא קונה משני נחתומים שלא יכירם. כגון שיהיו תשעה מוכרים, ועשרה נחתומים נותנין להם הלחם, ואין ספק שאחד מאלו התשעה מוכרים לקח משניים. על כן כל מי שלוקח מאחד מהם, מעשר מכל דפוס ודפוס.
והלכה כרבי יהודה:
פלטר. הוא הלוקח מן הנחתומין ככרות הרבה בבת אחת ומוכר בשוק ור' מאיר ור' יהודה סברתן הפוכה בפלטר מנחתום דר"מ סבר דנחתום מחד גברא זבין התבואה אע"פ שעושה דפוסין הרבה ואפילו של אמש בשל יום ור' יהודה סבר כל יומא מחד גברא זבין וגבי פלטר סבר ר"מ *דיכול לקנות מב' נחתומין וכל נחתום עושה דפוס שלו ור' יהודה סבר דרך פלטר לקנות מנחתום אחד הלכך אם יש כאן כמה דפוסין מנחתום אחד היו ובלבד שלא יהא של אמש בשל יום דאפי' בנחתום עצמו אסור והכי איתא בירושלמי (הל' ד) ר"מ אומר נחתום עושה דפוס אחד ופלטר משתמש בכמה נחתומים כלומר שאע"פ שהנחתום עושה כמה דפוסין כדקתני מתני' מ"מ לעולם משונה דפוס של נחתום זה מדפוס של נחתום אחר שאם היו שוין אין תקנה לקונה מן הפלטר עד שיעשר מכל ככר וככר דהא משתמש בכל הנחתומין רבי יהודה אומר נחתום עושה כמה דפוסין ופלטר משתמש בנחתום אחד:
מנפול. קונה מן הפלטרין ומוכר לאחרים ובירושלמי (שם) אמרינן איזהו מנפול דבי רב ינאי אמרי תשעה פלטרין ועשרה נחתומין תמניא מן תמניא וחד מן תרי משמע שר"ל דעיר שיש בה תשעה פלטרין ועשרה נחתומין על כרחך יש פלטר אחד שקונה משני נחתומין והוא המנפול ומודי בה רבי יהודה:
פלטר - הוא הלוקח מן הנחתומים ככרות הרבה בבת אחת ומוכרן אחר כך בשוק אחד אחד:
מעשר מכל דפוס ודפוס דברי רבי מאיר - דסבירא ליה לרבי מאיר פלטר מתרי תלתא נחתומי זבן, ואנו אומרים דפוס זה קנה מנחתום אחד והשני מנחתום אחר. ורבי יהודה סבר פלטר מחד נחתום זבן ואע"פ שהם משני דפוסים כולן מנחתום אחד הן, הלכך אם כולן משל אמש או משל היום מעשר מאחד על הכל כדין נחתום:
מנפול - קונה מן פלטרין הרבה ומוכר לאחרים, וכיון שהוא רגיל לקנות מאנשים הרבה הלוקח ממנו מעשר על כל אחד ואחד. והלכה כרבי יהודה:
רבי יהודה אומר מאחת על הכל. כתבו הרמב"ם והר"ב והלכה כרבי יהודה. ולעיל פסקו הלכה כר"ש והלא ר"ש אוסר בשני דפוסים. ור"י דשרי בפלטר משום דלא חייש לדפוסים. ובסוף הלכות מעשר פוסק הרמב"ם כר"י בנחתום ובפלטר ולענין חלה פוסק בריש פרק ו מהלכות בכורים להא דר"ש. ואם לא כוונו לומר הלכה כרבי שמעון אלא לענין חלה ובהא אף ר"י מודה כמו שכתב הר"ב והוא מהירושלמי ואף ר"י מודה בה ותני כן וכו' היה להם לומר והל' כר"ש בחלה שאין חולקים עליו. ודוחק לתרץ דלעיל פוסק הר"ב כר"ש לענין הכל והכא פוסק כרבי יהודה לענין חלה לאפוקי לרבי מאיר צריך שיתן חלה מכל דפוס ודפוס שזה דוחק לפי שמשנתנו במעשר שנויה:
(ח) (על המשנה) וטפוס. כמו דפוס לפי שהיו עושין הלחם בדפוס. הר"מ:
הפלטר: מצאתי כתוב פלטר שמוכר בשוק לשון פלטיא. והרי"ש היא כמו הסנדלר ע"כ. ורש"י ז"ל פי' שם בפ' הזהב פלטר הוא לענין ככרות כסיטון לענין תבואה לוקח ככרות הרבה ומוכר לחנונים ולנחתומים ע"כ וע"ש בתוס':
בפי' ר"ע ז"ל ואע"פ שהן משני דפוסים. פי' הרמב"ם ז"ל כי יתכן כי הנחתום בעצמו המתקן הלחם אפשר שיעשה מעיסה אחת מינים הרבה מן הדפוסים ע"כ:
מנפול: הרמב"ם ז"ל פי' כפירוש פשט הירושלמי דאמרי' התם איזהו מנפול דבי ר' ינאי אמרין ט' פלטרין ועשרה נחתומין תמניא מן תמניא וחד מן תרי משמע שר"ל דעיר שיש בה ט' פלטרין ועשרה נחתומין ע"כ יש פלטר א' שקונה משני נחתומין והוא המנפול ומודה בה ר"י:
בסוף ל' ר"ע ז"ל והלכה כר' יהודה. אמר המלקט כתב הה"ר אפרים אשכנזי ז"ל וכזה הלשון כתב הרמב"ם ז"ל ומשמע דהלכה קאי על דבר המחלוקת וא"כ הלכה כר"י שאומר מאחת על הכל ומבואר לעיל שא"צ להפריש מן דמאי רק תמ"ע וצ"ע לעיל בלוקח מן הנחתום וכו' פסקו כר"ש שאוסר בתמ"ע אפי' ביום א' היכא שיש שני דפוסין וצריך לעשר מכאו"א וא"כ כ"ש בפלטר דו"ק. וע' בהרמב"ם ז"ל בפסקיו שפסק לעיל בנחתום ג"כ כר' יהודה עכ"ל ז"ל. וכבר דבר בזה בתי"ט ג"כ:
יכין
הלוקח מן הפלטר: הוא הקונה מנחתומין הרבה וחוזר ומוכר לבעלי בתים [כך מוכח לע"ד ממנחות [ק"ג ב] ודלא כרש"י [ב"מ נ"ו א] דפי' דהפלטר מוכר לנחתומין. ובמכ"ר נהפך הוא]:
מעשר מכל טפוס וטפוס דברי רבי מאיר: דשמא זה קנה מנחתום שעישר. וזה מאינו מעשר. ורבי מאיר לטעמיה דחייש למיעוט פלטרין שקונים מנחתומין רבים. כך נראה לי:
רבי יהודה אומר מאחת על הכל: ס"ל דפלטר מחד נחתום זבן. ודינו כנחתום:
מודה ר' יהודה בלוקח מן המנפול: מאנאפאלא הוא בלשון רומי מי שניתן לו רשות מהמלכות שימכור הוא לבדו ליחידים הסחורה או הלחם וכדומה. ולו מוכרחים הכל למכור כדי שימכור הוא להיחידים ולכן הוא קונה מפלטרין הרבה:
שהוא מעשר מכל אחד ואחד: ר"ל מכל טפוס וטפוס:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת