לדלג לתוכן

מצודות על משלי כא כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק כ"א • פסוק כ"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"א, כ"ד:

זֵ֣ד יָ֭הִיר לֵ֣ץ שְׁמ֑וֹ
  ע֝וֹשֶׂ֗ה בְּעֶבְרַ֥ת זָדֽוֹן׃


 

מצודת ציון

"יהיר" - גס הרוח, כמו (חבקוק ב): "גבר יהיר".

"בעברת" - מלשון עברה וכעס. 

מצודת דוד

"זד יהיר" - איש זדון המתיהר בדבור הנה שמו העצמי הוא לץ, כי בעבור הגאוה ילעג ויתלוצץ בבני אדם; אבל העושה רע בעבור הגאוה, הנה שמו איש זדון.