מצודות על מיכה ו
<< · מצודות על מיכה · ו · >>
פסוק א
מצודת ציון
"נא" - עתה
"קום" - הוא ענין זרוז
"ריב" - ענין ויכוח
"את ההרים" - אל ההרים
מצודת דוד
"ותשמענה וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"קום ריב את ההרים" - אל הנביא אמר התווכח עם ישראל אל ההרים ר"ל הרם קול להתווכח בפרסום רב וישמעו ההרים והוא ענין גוזמא והפלגהפסוק ב
מצודת ציון
"והאיתנים" - ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כ"ד)
"מוסדי" - מלשון יסוד
"יתוכח" - ענין ברור דברים
מצודת דוד
"ועם ישראל יתוכח" - כפל הדבר במ"ש
"והאתנים מוסדי ארץ" - הם ההרים שהם החזקים ומוסדי הארץ וכפל הדבר במ"ש
"שמעו הרים" - ר"ל וכה אמור שמעו הרים את ויכוח ה'פסוק ג
מצודת ציון
"מה" - המלה ההיא יורה על הפלגת הרבוי כמו מה רב טובך (תהלים ל"א)
"הלאתיך" - ענין יגיעה כמו ונלאו מצרים (שמות ז)
"ענה" - עדות כמו לא תענה (שם כ)
מצודת דוד
"ענה בי" - העד בי לומר הנה בזה הגעתנו
"ומה הלאתיך" - ומהו הדבר אשר יגעתיך בו להכביד העול
"עמי מה עשיתי לך" - זכור מה מאד רוב טוב עשיתי לךפסוק ד
מצודת דוד
"ומבית עבדים" - ממקום שהייתם עבדים פדיתי אותך וכפל הדבר במ"ש
"ואשלח" - שלחתי לפניך מנהיגים הגונים והם משה ואהרן ומרים
"כי העליתיך" - עתה יפרש מהו רוב הטובה שעשה ואמר כי העליתיך וגו'פסוק ה
מצודת ציון
"ענה" - מלשון עניה ותשובה
מצודת דוד
"למען דעת" - כל הטובה הזאת עשה עמכם למען תדעו צדקות ה' שעושה לפנים משורת הדין
"מן השטים" - ר"ל זכרו הטובה שעשה לכם מן השטים עד שהביא אתכם לגלגל והוא בקצה עבר הירדן המערבי וכאומר עם כי עבדתם בשטים לבעל פעור מ"מ לא רפו ידיו מכם עד שהביא אתכם אל הארץ
"מה יעץ וגו'" - כאמר הלא עצתו היה לכלותך מן העולם ע"י בלעם לקללך בעת הזעם
"ומה ענה וגו'" - ומה השיב לו בלעם מה אזעום לא זעם ה' (במדבר כג)פסוק ו
מצודת ציון
"אקדם" - אבוא לפניו וכן לא יקדמנה מגן (ישעיהו ל"ז)
"אכף" - מלשון כפיפה והכנעה
מצודת דוד
"האקדמנו" - וכי אבוא לפניו בעולות מן העגלים בני שנתם שהם היותר טובים ונבחרים וכאלו יאמרו וכי צריך הוא לתקרובות וכי תועלת יש לו בהם
"במה אקדם ה'" - הוא מאמר הנביא בשם ישראל לומר הנה באמת הרבה טובה עשית עמדי ובמה אתרצה לבוא לפני ה' ובמה אהיה כפוף ומוכנע לאלהי מרום ר"ל מהו התשורה שאביא לופסוק ז
מצודת ציון
"הירצה" - מלשון רצוי
"ברבבות" - רבבה הוא עשרת אלפים
"פרי בטני" - הם הבנים
מצודת דוד
"האתן" - וכי אתן לו בכורי לקרבן על כי מחל פשעי וכי אתן פרי בטני מיתר בני על כי כפר חטאת נפשי וכאלו ישאלו אם כן מהו הגמול שאעשה לו
"הירצה" - וכי ירצה ה' בכמה אלפי אילים לקרבנות וברבבות נחלי שמן לצקת על המנחותפסוק ח
מצודת ציון
"והצנע" - מלשון צניעות והסתר
מצודת דוד
"כי אם" - ר"ל אין שום דבר כ"א לעשות משפט ולאהוב את הצדק וללכת עם אלהיך בדרכי מצותיו בצנעה לא בפרסום רב ולהתייהר
"הגיד לך אדם" - כאלו הנביא משיב אתה בן אדם הנה מאז הגיד לך ה' מה טוב בעיניו ומהו הדבר אשר הוא דורש ושואל ממךפסוק ט
מצודת ציון
"ותושיה" - ר"ל ואיש תושיה כמו ואני תפלה (תהלים ק"ט) והראוי איש תפלה ותושיה הוא ענין חכמת התורה והוא מלשון יש כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כיתר הדברים וכן יצפון לישרים תושיה (משלי ב)
"יראה" - מלשון ראיה
"יעדה" - ענין הזמנה וקביעות כמו שם יעדה (ירמיהו מ"ז)
מצודת דוד
"שמעו מטה" - וכה יאמר שמעו המטה המוכן להכות ר"ל הבינו גודל הפורעניות המוכן עליכם ומי הוא המייעד אותה הלא ה' שהיכולת בידו וכאומר הנה הנביא הוא הקורא הנאמן במאמרו והפורעניות המיועדת היא גדולה וחזקה והמייעד הוא בעל היכולת והיה א"כ מהראוי שמאד יחרדו וישובו אל ה'
"ותושיה יראה שמך" - ר"ל הקול ההוא בא ע"י איש תושיה הרואה את שמך ומתבונן בך הוא הנביא המתבונן בשם ה'
"קול ה' לעיר יקרא" - הנה קול ה' קורא להעיר המיוחדת היא ירושלים אליה יקרא לעורר אנשיה לתשובהפסוק י
מצודת ציון
"האש" - היא כמו היש וכן אם אש להמין (שמואל ב י"ד)
"בית רשע" - כמו בבית
"ואיפת" - שם מדה
"רזון" - מלשון רזות וכחשות ואמר בדרך שאלה על החסרון
"זעומה" - מלשון זעם וכעס
מצודת דוד
"ואיפת רזון זעומה" - ר"ל ראו אם עדיין בביתו איפה כחושה וחסרה להונות בה הבריות המעלות זעם באפו של הקב"ה
"עוד האש" - ר"ל עכ"ז ראו עוד האם יש בבית רשע אוצרות הרשע שאסף בגזל ועושק או אם החזיר לבעליו וכאומר הלא עם כל זה לא שב ולא החזיר העושקפסוק יא
מצודת ציון
"האזכה" - מלשון זכות
"במאזני" - כף המאזנים
"ובכיס" - אמתחת ושק ישימו בו אבני המשקל
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
"ולשונם רמיה בפיהם" - לשונם תדבר רמיה בפיהם כי הלשון היא המדברת בתוך הפה
"עשיריה" - עשירי העיר ההיאפסוק יג
מצודת ציון
"החליתי" - מלשון חולי
"הכותך" - מלשון הכאה
"השמם" - מלשון שממון
מצודת דוד
"הכותך" - במה שאכה אותך מכה חזקה ולהשמים אותך בעבור חטאותיך
"וגם אני" - ר"ל הואיל וכן עשו לכן גם אני מוכן להחליא אותךפסוק יד
מצודת ציון
"וישחך" - ענין שפלות והכנעה כמו וישח אדם (ישעיהו ב')
"ותסג" - ענין השגה וקרוב וכן לא יסג כלימות (לעיל ב')
"תפליט" - ענין הצלה כמו רני פלט (תהלים ל"ב)
מצודת דוד
"ותסג" - אף אם תשיג את האויב המוליכים את בניך בשבי עכ"ז לא תוכל להציל אותם מידו ומה אשר תציל מידו אתן לחרב כי יגבר יד האויב להכותם נפש אף אם לא יגבר ידו לקחתם בשבי
"וישחך בקרבך" - ותשאר א"כ הכנעתך בקרבך כי כשהאדם שבע רם לבבו אבל כשהוא רעב הוא שפל ומוכנע
"ולא תשבע" - כי תהיה המארה במעיםפסוק טו
מצודת ציון
"תדרוך" - הדרך לדרוך ברגל על הזתים להוציא השמן
"תסוך" - ענין משיחה
"ותירוש" - ענבי היין
מצודת דוד
"ותירוש" - תדרך את ענבי היין
"ולא תסוך שמן" - לא תסוך עם השמן כי העכו"ם יקחהו
"ולא תקצור" - כי האויב יקצרוהו לעצמופסוק טז
מצודת ציון
"במועצותם" - מלשון עצה
"לשמה" - ענין תמהון
"לשרקה" - הוא קול הבאה בקבוץ השפתים והדרך לעשותם כשרואים דבר חשוב שנחרב וכן לשמה ולשרקה (ירמיהו יט)
"תשאו" - מלשון משא וסבל
מצודת דוד
"וחרפת עמי תשאו" - גם אתם תשאו החרפה שסבלו עמי הם בני עשרת השבטים להיות גולים כמותם הואיל ואחזתם בדרכיהם
"למען תתי" - ר"ל שיהיה זה סבה שאתן אותך ירושלים לשמה הכל יתמהו על חרבנך ויושבי העיר יהיו לשרקה כי העכו"ם ישרקו על גודל האבדון
"במועצותם" - של עמרי ואחאב בנו
"וישתמר" - ר"ל עם כל הייעודים הרעים ההם ידעתי שלא תשמעו לי ויהי נשמר על ידכם חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב בנו שהיו מלכי ישראל והרשיעו לעשות בעבודת הפסילים והנה אתם לומדים מהם ושומרים את החקים והמעשים האלו
<< · מצודות על מיכה · ו · >>