מפרשי רש"י על שמות יט א
| מפרשי רש"י על שמות • פרק י"ט • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ט • יב • יג • טו • יז • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
רש"י
"ביום הזה" - (שבת פו:) בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא "ביום ההוא". מהו "ביום הזה"? שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו.
רש"י מנוקד ומעוצב
בַּיּוֹם הַזֶּה – בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ (שבת פ"ו ע"ב). לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶלָּא בַּיּוֹם הַהוּא, מַהוּ בַּיּוֹם הַזֶּה? שֶׁיִּהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה חֲדָשִׁים עָלֶיךָ, כְּאִלּוּ הַיּוֹם נְתָנָם (פסדר"כ בחודש השלישי, אות יב).
מפרשי רש"י
[א] ביום הזה בראש חודש. במכילתא. ונראה פירושו, מפני שכתוב "בחדש השלישי וגו'", ויש לפרש "בחדש השלישי כמו "חדש ימים" (בראשית כ"ט, י"ד), והוא על כל החודש, שנקרא "חודש", ולא בא הכתוב לומר באיזה יום באו מדבר סיני אלא שהיה זה "בחדש השלישי", ויש לפרש על ראש חודש, דנקרא "חודש", כמו "מחר חדש" (שמואל א כ', י"ח), ומדכתיב "ביום הזה" משמע שרוצה לומר ביום הזה שמבואר כאן, אם כן משמע החודש הזה רוצה לומר ראש חודש, ועליו קאי "ביום הזה", ומזה נילף דבראש חדש היה. ואי לא כתב "בחדש" לא הוי ידעינן באיזה יום היה, אבל השתא דכתיב "בחדש השלישי", ועליו אמר "ביום הזה", נלמד שהיה זה ראש חודש. והשתא מקשה דהוי ליה לומר 'ביום ההוא', דקאי אקרא דלעיל "בחודש השלישי", ולמה כתב "ביום הזה", אלא בא לומר דיהיו דברי תורה חדשים עליך, כך פירש רש"י דברי המכילתא. והניח רש"י דברי הגמרא דמסכת שבת (דף פו:) דיליף דהיה בראש חדש מגזירה שוה, כתיב הכא "ביום הזה", וכתיב התם (לעיל יב, ב) "החדש הזה", מה התם ראש חודש אף כאן ראש חדש, מפני כי דברי המכילתא קרובים אל הפשט יותר. ובגמרא דידן לא דייקא "ביום הזה", כי אפשר לומר "בחודש השלישי" ביום אחד שהוא תוך חודש השלישי באו למדבר סיני, ועל זה קאי "ביום הזה":