מ"ג שמות יט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


מ"ג שמות יט · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּיַרְחָא תְּלִיתָאָה לְמִפַּק בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם בְּיוֹמָא הָדֵין אֲתוֹ לְמַדְבְּרָא דְּסִינָי׃
ירושלמי (יונתן):
בְּיַרְחָא תְּלִיתָאָה לְאַפְקוּת בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּיוֹמָא הָדֵין בְּחַד לְיַרְחָא אָתוּ לְמַדְבְּרָא דְסִינָי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום הזה" - (שבת פו:) בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא "ביום ההוא". מהו "ביום הזה"? שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחדש השלישי" - היה ראוי שיאמר הכתוב ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני בחדש השלישי לצאתם מארץ מצרים כמו שנאמר למעלה (טז א) במדבר סין אבל בעבור היות ביאתם במדבר סיני שמחה להם ויום טוב ומעת צאתם ממצרים נכספים אליו כי ידעו ששם יקבלו את התורה כי משה הגיד להם מה שנאמר לו תעבדון את האלהים על ההר הזה (לעיל ג יב) וגם לפרעה אמר נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו (שם ה ג) והוא המהלך ממצרים ועד הר סיני בעבור זה התחיל הפרשה כי בחדש השלישי ביום הזה שהתחיל החדש באו לשם ואחרי כן חזר לומר כשאר המסעות ויסעו מרפידים והיה ראוי ג"כ שיאמר ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני אבל כתב ויבאו מדבר סיני לומר כי מיד שבאו אל מדבר סיני חנו במדבר בראותם ההר מנגד ולא המתינו עד שיכנסו בו אל מקום טוב לחנות שם אבל חנו במדבר או בחורב שהוא מקום חורב שממה לפני ההר וזה טעם ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר ויתכן שהבדילו מתוכם כל האספסוף אשר בקרבם וחנו בני ישראל לבדם לפני ההר וערב רב אחריהם כי לישראל יתן התורה כמו שאמר (בפסוק הבא) כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל וזה טעם ויחן שם ישראל או הוא להזכירם דרך כבוד בקבלם התורה ורש"י כתב ויסעו מרפידים מה הוצרך לחזור ולפרש מהיכן נסעו והלא כבר נאמר (לעיל יז א) כי ברפידים היו חונים בידוע שמשם נסעו אלא מקיש נסיעתם מרפידים לחנייתם במדבר סיני מה חנייתן בתשובה אף נסיעתן בתשובה לשון רש"י ולא הבינותי זה שכך נאמר בכל המסעות ויחנו באלים ויסעו מאלים ויבאו אל מדבר סין (לעיל טז א) ויסעו ממדבר סין ויחנו ברפידים (שם יז א) וכן כל פרשת מסעי וירצה הכתוב לפרש שלא היו חניות אחרות ביניהן

ולשון מכילתא (כאן) ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני והלא כבר נאמר בפרשת מסעות (במדבר לג טו) ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני ומה תלמוד לומר ויבאו מדבר סיני מקיש נסיעתם מרפידים וכו' והענין לומר מפני שכל המסעות שספר בהן כאן מאילים (לעיל טז א) ורפידים (שם יז א) נשנו בפרשת אלה מסעי בשביל דברים שנתחדשו בהן שם בכתוב אבל המסע הזה סיפר אותו הכתוב כאן וכאן בשוה והוצרך לדרוש שהיה לצורך ההיקש

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים". מגיד שמונים חדשים ליציאת מצרים, אין לי אלא חדשים, שנים מנין, ת"ל בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים; אין לי אלא באותו הפרק, בפרק אחר מנין, ת"ל (במדבר לג) בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים. כל אלו עד שלא נכנסו לארץ, משנכנסו לארץ מנין, ת"ל (מל"א ו) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים. כל אלו עד שלא נבנה הבית, משנבנה הבית מנין [שמונין לבניינו,] ת"ל (דה"ב ח) ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית ה'. לא רצו למנות לבנינו, ימנו לחורבנו, שנאמר (יחזקאל מ) אחר אשר הוכתה העיר. לא רצו למנות לעצמם, ימנו לאחרים, שנאמר (דניאל ב) בשנת שתים למלכות נבוכד נצר חלם נבוכד נצר חלומות; ואומר (חגי א) בששי בשנת שתים לדריוש המלך; ואומר (שה"ש א) אם לא תדעי לך היפה בנשים; ואומר (דברים כח) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך ועבדת את אויביך.

כבר היה רבן יוחנן בן זכאי עולה למעון יהודה; ראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת גללי הסוס, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי, ראיתם ריבה זו מה היא, אמרו לו, עברית, סוס זה של מי הוא, אמרו לו, של פרש ערבי אחד. אמר להם רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו, כל ימי הייתי מצטער על הפסוק הזה, והייתי קורא אותו ולא הייתי יודע מה הוא. אם לא תדעי לך היפה בנשים. לא רציתם להשתעבד לשמים, הרי אתם משועבדים לפגומי גוים ערביים; לא רציתם לשקול לשמים בקע לגולגולת, הרי אתם שוקלים חמשה עשר שקלים במלכות אויביכם; לא רציתם לתקן הדרכים והרחובות לעולי רגלים, הרי אתם מתקנין את הבורגסין ואת הבורגנין לעולי לכרכי מלכים. וכן הוא אומר, תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך באהבה, ועבדת את אויביך בשנאה; תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשובע, ועבדת את אויביך ברעב ובצמא; [תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך מלובש, ועבדת את אויביך בעירום; תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך מרוב כל, ועבדת את אויביך בחוסר כל;] מהו בחוסר כל, שניטלה דעת מהם. - ד"א ובחוסר כל, שיהו חסרים מתלמוד תורה.

ביום הזה באו מדבר סיני. ראש חדש היה, לכך נאמר בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים.