מפרשי רש"י על ויקרא יג יא
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"ג • פסוק י"א |
• ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יד • טו • יח • כד • ל • לב • לז • מ • מה • נב • נד • נה • נו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
צָרַ֨עַת נוֹשֶׁ֤נֶת הִוא֙ בְּע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ וְטִמְּא֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן לֹ֣א יַסְגִּרֶ֔נּוּ כִּ֥י טָמֵ֖א הֽוּא׃
רש"י
"צרעת נושנת היא" - מכה ישנה היא תחת המחיה וחבורה זו נראית בריאה מלמעלה ותחתיה מלאה לחה שלא תאמר הואיל ועלתה מחיה אטהרנה
רש"י מנוקד ומעוצב
צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא – מַכָּה יְשָׁנָה הִיא תַּחַת הַמִּחְיָה; וְחַבּוּרָה זוֹ נִרְאֵית בְּרִיאָה מִלְמַעְלָה, וְתַחְתֶּיהָ מְלֵאָה לֵחָה. שֶׁלֹא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְעָלְתָה מִחְיָה, אֲטַהֲרֶנָּה.
מפרשי רש"י
[טו] שלא תאמר וכו'. פירוש, הכתוב שהוצרך לומר "צרעת נושנת היא", ולמה כתב זה, די כשיאמר (פסוק י) "ומחית בשר חי בשאת", אלא הכתוב מבאר לך שאל תתמה מה שהכתוב נותן סימן טומאה במחיית בשר, ואדרבא, כיון שעלתה ארוכה היה לי לטהר אותה, והיה לך תמיה, לכך הכתוב מבאר אל תתמה, כי מכה ישנה היא. ואין מקום מה שהניח המזרחי בצריך עיון, דהקשה שדברי רש"י סותרים, דלעיל כתב (פסוק י) דמחיית בשר הוא סימן טומאה, וכאן כתב 'כיון שעלתה מחייה אטהרנה', ומשמע דאינה סימן טומאה - רק שהכתוב אומר שלא תטהר אותה, דאין זה קשיא, דודאי סימן טומאה, אלא שהאדם הוא מתמיה על זה שהיה לי לטהר כיון שנראה בריאה, ומכל מקום אדרבא, "צרעת נושנת היא":