מ"ג ויקרא יג יא
כתיב:
צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא.
מנוקד:
צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן לֹא יַסְגִּרֶנּוּ כִּי טָמֵא הוּא.
עם טעמים:
צָרַ֨עַת נוֹשֶׁ֤נֶת הִוא֙ בְּע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ וְטִמְּא֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן לֹ֣א יַסְגִּרֶ֔נּוּ כִּ֥י טָמֵ֖א הֽוּא׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | סְגִירוּת עַתִּיקָא הִיא בִּמְשַׁךְ בִּשְׂרֵיהּ וִיסַאֲבִנֵּיהּ כָּהֲנָא לָא יַסְגְּרִנֵּיהּ אֲרֵי מְסָאַב הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | סְגִירוּתָא עֲתִּיקוּתָא הוּא בִּמְשַׁךְ בִּישְרֵיהּ וְיַסְאִיבִינֵיהּ וְיַחְלְטִינֵיהּ כַּהֲנָא לָא יַסְגְרִינֵיהּ אֲרוּם מְסָאָב הוּא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "צרעת"-- בנין אב לכל הצרעת שיהיו כגריס
"נושנת"-- מלמד שהיא מטמאה שלא הפוכה. הלא דין הוא: שער לבן סימן טומאה ומחיה סימן טומאה. מה שער לבן אינו מטמא אלא הפוך אף מחיה לא תטמא אלא הפוכה... ת"ל "נושנת"-- מלמד שהיא מטמא שלא הפוכה. [ב] "היא"-- מלמד שהיא מטמא הפוכה. והלא דין הוא: מה אם שער לבן שאינו מטמא שלא הפוך, מטמא הפוך, מחיה שמטמאה שלא הפוכה אינו דין שתטמא הפוכה?! ת"ל "היא"-- מלמד מטמאה שהיא הפוכה
[ג] "וטמאו הכהן לא יסגירנו"-- מלמד שאין מסגירין את המוחלט. מנין שאין מחליטין את המוסגר ולא מסגירין את המוסגר? ת"ל "לא יסגירנו כי טמא הוא"-- כל שנקרא עליו שם טמא אין זקוק לו. [ד] או אינו אלא "ולא יסגירנו אם טמא" שלא יסגירנו כהן אבל מוחלט יסגירנו... ת"ל "כי טמא הוא"-- בנראה דברתי ולא ברואהרש"י