ספרא (מלבי"ם)/פרשת תזריע נגעים/פרק ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק ג

[א] "צרעת"-- בנין אב לכל הצרעת שיהיו כגריס

"נושנת"-- מלמד שהיא מטמאה שלא הפוכה. הלא דין הוא: שער לבן סימן טומאה ומחיה סימן טומאה. מה שער לבן אינו מטמא אלא הפוך אף מחיה לא תטמא אלא הפוכה... ת"ל "נושנת"-- מלמד שהיא מטמא שלא הפוכה.    [ב] "היא"-- מלמד שהיא מטמא הפוכה. והלא דין הוא: מה אם שער לבן שאינו מטמא שלא הפוך, מטמא הפוך, מחיה שמטמאה שלא הפוכה אינו דין שתטמא הפוכה?! ת"ל "היא"-- מלמד מטמאה שהיא הפוכה

[ג] "וטמאו הכהן לא יסגירנו"-- מלמד שאין מסגירין את המוחלט. מנין שאין מחליטין את המוסגר ולא מסגירין את המוסגר? ת"ל "לא יסגירנו כי טמא הוא"-- כל שנקרא עליו שם טמא אין זקוק לו.   [ד] או אינו אלא "ולא יסגירנו אם טמא" שלא יסגירנו כהן אבל מוחלט יסגירנו... ת"ל "כי טמא הוא"-- בנראה דברתי ולא ברואה

[ה] "ואם פרוח תפרח"-- אין לי אלא בזמן שפרחה בכולו אחת. פורחות וחוזרת, פורחת וחוזרת מנין? ת"ל "פרוח תפרח". אין לי אלא מלמטה למעלה. מלמעלה למטה מנין? ת"ל תפרח ואם פרוח תפרח   [ז] אין לי אלא מטמאה לטהורה, מטהורה לטמאה מנין? ת"ל תפרח ואם פרוח תפרח. ר' נחמיה אומר אם מתחלה פרחה מטמאה לטהורה--טהור. מטהורה לטמאה-- טמא