מפרשי רש"י על דברים כח ל
| מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ח • פסוק ל' |
• ד • ה • כב • כג • כד • כז • ל • מז • נב • נג • סא • סב • סג • סח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ ישגלנה יִשְׁכָּבֶ֔נָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ׃
רש"י
"ישגלנה" - לשון שגל פילגש והכתוב כינהו לשבח ישכבנה ותקון סופרים הוא זה
"תחללנו" - בשנה הרביעית לאכול מפריו
רש"י מנוקד ומעוצב
יִשְׁגָּלֶנָּה – לְשׁוֹן שֵׁגָל, פִּילֶגֶשׁ. וְהַכָּתוּב כִּנָּהוּ לְשֶבָח, "יִשְׁכָּבֶנָּה"; וְתִקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה (מגילה כ"ה ע"ב).
תְּחַלְּלֶנּוּ – בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, לֶאֱכֹל מִפִּרְיוֹ.
מפרשי רש"י
[י] ותיקון סופרים הוא זה. פירוש, שדרך התורה לכתוב הלשון כמו שדרך הסופרים לכתוב הלשון לשבח, כן דרך התורה לכתוב לשון לשבח. ולא שיהיו הסופרים חס ושלום משנים ולתקן דבר בתוכו, חלילה לומר כך, אלא שהתורה נוהגת דרך סופרים, כמו שדברה תורה בלשון בני אדם (ברכות דף לא:), כך כתבה כמו שכותבין הסופרים ומתקנים הלשון לכבוד. וכן נתבאר בפרשת וירא (בראשית יח, כב, אות נז) אצל "ואברהם עודנו עומד לפני ה'":
מה שפירש"י ישגלנה לשון שגל פלגש והכתוב כינהו לשבח ישכבנה לכאורה משמע לישנא דרש"י והכתוב כינהו לשבח היינו ישגלנה דהוא הכתיב ולא ישכבנה דהוא הקרי אכן בגמרא דמגילה איתא בהדא דאדרבה ישכבנה הוא לשון שבח וישגלנה הוא לשון גנאי ומה שפירש"י והכתוב כינהו לשבח ר"ל הכתוב דהיינו המקר' כינה שיקראו אותו לשבח ישכבנה ולא לגנאי ישגלנה ועיין בפירש"י דישעיה סי' ל"ו וי"מ דמתחלה פירש ישגלנה לשון שגל דהיינו פלגש ושוב ק"ל לרש"י למה לא כתיב יפלגשנה לזה אמר והכתוב כינהו לשבח ישכבנה ר"ל הכתוב מכנה אותו השבח של ישכבנה בלשון ישגלנה שהוא יותר לשון טוב מיפלגשנה ותיקון סופרים הוא זה שתקנו לכתוב ישגלנה ולא יפלגשנה אבל ברא"ם ז"ל משמע כפי' הראשון ודוק כנ"ל: