מלבי"ם על נחמיה ב טז
<< | מלבי"ם על נחמיה • פרק ב' • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהַסְּגָנִ֗ים לֹ֤א יָדְעוּ֙ אָ֣נָה הָלַ֔כְתִּי וּמָ֖ה אֲנִ֣י עֹשֶׂ֑ה וְלַיְּהוּדִ֨ים וְלַכֹּהֲנִ֜ים וְלַחֹרִ֣ים וְלַסְּגָנִ֗ים וּלְיֶ֙תֶר֙ עֹשֵׂ֣ה הַמְּלָאכָ֔ה עַד־כֵּ֖ן לֹ֥א הִגַּֽדְתִּי׃
(טז) "והסגנים", שהרגישו שאינו בביתו ולא ידעו אנה הלך ולא ידעו "מה אני עושה" מפני שלא הגיד להם כלל לאיזה ענין בא לירושלים, ועז"א "ליהודים" וכו' "עד כן", ר"ל עד היום לא הגדתי לשום אדם מענין בנין ירושלים, רק עתה התחיל לאמר אליהם: