מלבי"ם על נחמיה ב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מלבי"ם על נחמיהפרק ב' • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה ב', י"ב:

וָאָק֣וּם ׀ לַ֗יְלָה אֲנִי֮ וַאֲנָשִׁ֣ים ׀ מְעַט֮ עִמִּי֒ וְלֹא־הִגַּ֣דְתִּי לְאָדָ֔ם מָ֗ה אֱלֹהַי֙ נֹתֵ֣ן אֶל־לִבִּ֔י לַעֲשׂ֖וֹת לִירוּשָׁלָ֑͏ִם וּבְהֵמָה֙ אֵ֣ין עִמִּ֔י כִּ֚י אִם־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י רֹכֵ֥ב בָּֽהּ׃


השאלות

(יב) השאלות (יב - יח) מדוע לא הגיד לאדם מה שרוצה לעשות?: ומדוע שבר בחומה בלילה?, ומדוע יצא משער הגיא ושב לשם?, ומדוע לא אמר לסגנים לאן הלך?, שכל אלה הדברים הם חדות סתומות, והלא אמר להם תיכף אח"ז מה שיעשה כמ"ש בפי"ח?:

"ואקום לילה," שעדין לא רצה לגלות שרוצה לבנות החומה בל יעמדו האויבים תיכף להסטין כאשר השתדלו נגד זה אח"כ, לכן הלך בלילה ורק עם אנשים מעטים והם הלכו רגלי בל יהיה רעש בלכתם: