מלבי"ם על נחמיה ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על נחמיהפרק ב' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה ב', ג':

וָאֹמַ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ הַמֶּ֖לֶךְ לְעוֹלָ֣ם יִחְיֶ֑ה מַדּ֜וּעַ לֹא־יֵרְע֣וּ פָנַ֗י אֲשֶׁ֨ר הָעִ֜יר בֵּית־קִבְר֤וֹת אֲבֹתַי֙ חֲרֵבָ֔ה וּשְׁעָרֶ֖יהָ אֻכְּל֥וּ בָאֵֽשׁ׃



(ג)" ואומר", ולכן לא הכחיש לאמר שאין פניו רעים, רק אמר שהסבה הוא מה "שהעיר בית קברות אבותי חרבה," כי מקום קברות האבות היה יקר וקדוש בעיני הפרסיים: