מ"ג נחמיה ב ג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה מַדּוּעַ לֹא יֵרְעוּ פָנַי אֲשֶׁר הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֹמַ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ הַמֶּ֖לֶךְ לְעוֹלָ֣ם יִחְיֶ֑ה מַדּ֜וּעַ לֹא־יֵרְע֣וּ פָנַ֗י אֲשֶׁ֨ר הָעִ֜יר בֵּית־קִבְר֤וֹת אֲבֹתַי֙ חֲרֵבָ֔ה וּשְׁעָרֶ֖יהָ אֻכְּל֥וּ בָאֵֽשׁ׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"המלך לעולם יחיה" - כן הוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמרים
"אשר העיר וגו'" - ובעבור זה אני עצב ולזה פני רעים
"אכלו באש" - שרופים באש
מצודת ציון
"ירעו" - מלשון רעה
"חרבה" - מלשון חורבן
"אוכלו" - נשרפו