מ"ג נחמיה ב טז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה עד כן לא הגדתי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַסְּגָנִים לֹא יָדְעוּ אָנָה הָלַכְתִּי וּמָה אֲנִי עֹשֶׂה וְלַיְּהוּדִים וְלַכֹּהֲנִים וְלַחֹרִים וְלַסְּגָנִים וּלְיֶתֶר עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה עַד כֵּן לֹא הִגַּדְתִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַסְּגָנִ֗ים לֹ֤א יָדְעוּ֙ אָ֣נָה הָלַ֔כְתִּי וּמָ֖ה אֲנִ֣י עֹשֶׂ֑ה וְלַיְּהוּדִ֨ים וְלַכֹּהֲנִ֜ים וְלַחֹרִ֣ים וְלַסְּגָנִ֗ים וּלְיֶ֙תֶר֙ עֹשֵׂ֣ה הַמְּלָאכָ֔ה עַד־כֵּ֖ן לֹ֥א הִגַּֽדְתִּי׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"והסגנים" - המה סגני ירושלים
"ולסגנים" - המה אשר מערי יהודה
"וליתר עושה המלאכה" - המה ראשי העם העושים מלאכת העם בכל דבר
"עד כן" - רצה לומר לא הגדתי להם עד אשר נעשה כן כאשר חשבתי כי אחר שנתקיימה מחשבתו ובנו החומה בראותם הפרצים כי רבו לא העלים עוד מעתה שהוא היה השובר
מצודת ציון
"והסגנים" - הוא מין שררה
"ולחורים" - כן יקראו השרים הגדולים והוא מלשון חיור ולובן הפוך מן השפלים הנקראים חשוכים כמ"ש בל יתיצב לפני חשוכים (משלי כב כט)