מלבי"ם על נחום ג ז
<< | מלבי"ם על נחום • פרק ג' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָיָ֤ה כׇל־רֹאַ֙יִךְ֙ יִדּ֣וֹד מִמֵּ֔ךְ וְאָמַר֙ שׇׁדְּדָ֣ה נִֽינְוֵ֔ה מִ֖י יָנ֣וּד לָ֑הּ מֵאַ֛יִן אֲבַקֵּ֥שׁ מְנַחֲמִ֖ים לָֽךְ׃
"והיה", עד "שכל הרואה אותך ידוד" ויתרחק "ממך", ויאמר "שדדה נינוה" ר"ל אחר שנינוה שדדה תמיד את כל העולם א"כ "מי ינוד לה" אחר שכולם שונאים אותה. עתה יסוב המליץ פניו אל נינוה אומר אליה "מאין אבקש מנחמים לך", למי קרה צרה כזאת עד שבזה אנחם אותך לאמר שגם לפלוני קרה כזאת:
ביאור המילות
"שדדה". לדעת המפרשים כמו ש₪ד¢ד¢ה, ואני פרשתיו מהקל ובא בדגש וראוי להיות רפה ובמתג:
"ינוד, מנחמים". הנודה היא מן הקרובים והאוהבים (כמ"ש ישעיה נ"א י"ט), והמנחמים יהיו גם רחוקים:
<< · מלבי"ם על נחום · ג ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.