מלבי"ם על נחום ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על נחוםפרק ג' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחום ג', ד':

מֵרֹב֙ זְנוּנֵ֣י זוֹנָ֔ה ט֥וֹבַת חֵ֖ן בַּעֲלַ֣ת כְּשָׁפִ֑ים הַמֹּכֶ֤רֶת גּוֹיִם֙ בִּזְנוּנֶ֔יהָ וּמִשְׁפָּח֖וֹת בִּכְשָׁפֶֽיהָ׃



"מרוב", וטעם קיבוץ ההמון הרב לשם ע"י רוב זנוני זונה שנמצא שם, שהיא "טובת חן" וגם "בעלת כשפים" לצודד נפשות ע"י כישוף, עד "שמוכרת גוים בזנוניה, ומשפחות" היקרות שלא יתפתו על הזנונים תמכרם "בכשפיה", שהכשפים הם חוץ לטבע וימשלו גם על משפחות מצוינות, ובנמשל שהגוים יתפתו להקבץ שמה ע"י רוב העושר והמסחר שלה, שזה נמשל לאתנן זונה (כמ"ש בישעיה כ"ג), והמשפחות יתפתו ע"י כישוף ותחבולות שתסמא עיניהם להיות משועבדים אליה:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.